רגע לפני שייכנס אל החדר הסגלגל לפגישה עם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, בר קופרשטיין, בן 23, חטוף לשעבר שנשבה במהלך מתקפת חמאס באירועי ה־7 באוקטובר, מתראיין לראשונה לרשת CNN. בריאיון חושפני הוא מתאר את חוויות השבי הקשות – ואת הדרך שמצא לחזור לחיים: “זה היה גיהינום, אבל אני משתדל לקחת את הדברים בהומור. לחייך, להיות עם המשפחה, להסתכל קדימה”.
מאז שחרורו, בחלוף חודש ושבוע, קופרשטיין מספר שהוא מתרגש מהדברים הפשוטים: “כל בוקר שאני קם – ולא נמצא במנהרה ההיא – זו התרגשות. אני מודה לאלוקים על זה כל יום”.
עם זאת, הוא לא מסתיר את הקשיים שמלווים אותו: “יש לילות שאני לא מצליח להירדם, מחשבות קשות. לפעמים כולם שמחים סביבי, ואני לא מצליח להרגיש את אותו אושר. זה לא פשוט – אבל אני מקיף את עצמי באנשים טובים. אני מאמין שזה יירפא”.
בר שירת כמאבטח במתחם מסיבת נובה, בבוקר שבו נחטף. "הייתי אחראי על הבטיחות של כולם שם. אם הייתי בורח, עוזב – לא הייתי סולח לעצמי. קראו לי גיבור, אבל רק עשיתי את העבודה שלי".
738 ימים עברו מאז. בצינוק תת-קרקעי, כשהוא אזוק, מכוסה עיניים, מבודד מחוץ וזמן. "ספירה של הימים הייתה הדבר היחיד שאפשר היה לעשות", הוא מספר. “הם אסרו עליי לדבר. שבועות הפכו לחודשים, לחיים אחרים”.
קופרשטיין מספר על הרגעים הקשים: “היו איומים, מכות, הרעבה, השפלה. אמרו לנו שזה 'בגלל בן גביר והממשלה'. קשרו לנו את הרגליים, לקחו מקלות, והכו. אתה מרגיש האדם הכי אומלל בעולם”.
הוא חושף גם מדוע הסכים להצטלם לסרטון מטעם חמאס: “רק רציתי שהמשפחה תראה שאני חי. לא עניין אותי מה ביקשו ממני לומר – רק שיראו אותי”.
אחת מנקודות האור בשבי הייתה יכולתו להאזין לשידורי גלי צה"ל. “זה באמת היה נס – לקום בבוקר במנהרה ולשמוע רדיו. שמעתי את ההפגנות, את המאבק של אמא שלי, את אבא שלי עומד, למרות הנכות. קיבלתי אפילו תמונה שלו מהפגנה. זה מה שהחזיק אותי”.
על אף הספקות שחווה לאורך הדרך – ובמיוחד אחרי עסקות שחרור שלא התממשו – קופרשטיין מספר כי אמונתו הלכה והתחזקה: “לא הייתי דתי לפני כן. הייתי מסורתי. אבל בשבי, אתה מדבר עם אלוקים. הוא הציל אותי – כל יום. כל בוקר שבו התעוררתי חי – היה נס”.
עכשיו, יחד עם עוד 16 שורדי שבי, הוא צפוי לפגוש את נשיא ארה"ב דונלד טראמפ – שלו הוא זוקף חלק בשחרור: “הוא מילא תפקיד גדול. אני קורא לו שליח של אלוקים. אלוהים רצה שנצא – והוא היה השליח”.
