צוללות מחקר סיניות פעלו בקיץ האחרון בעומק של אלפי מטרים מתחת לקרח באזור הקוטב הצפוני – מהלך טכנולוגי ראשון מסוגו עבור בייג׳ינג, שמעורר דאגה הולכת וגוברת בארצות הברית ובקרב בעלות בריתה. כך דווח הבוקר (שלישי) ב־וול סטריט ג'ורנל, מפי גורמי ביטחון אמריקניים שהזהירו מהשלכות צבאיות וכלכליות מרחיקות לכת.
על פי הדיווח, במהלך השנה האחרונה פעלו במים הארקטיים הסמוכים ל־אלסקה כלי שיט סיניים בהיקף חסר תקדים, בהם צוללות, ספינות מחקר ואף ספינות בעלות מאפיינים צבאיים. ב־המשרד לביטחון המולדת של ארה"ב ציינו כי מדובר במספרים שלא נצפו בעבר של פעילות סינית באזור הרגיש.
במערב מעריכים כי נוכחות סינית גוברת במרחב הארקטי עשויה להקנות לבייג׳ינג יתרונות אסטרטגיים משמעותיים: החל מאיסוף מידע על משאבי טבע הנחשפים עם הפשרת הקרח, דרך קיצור דרמטי של נתיבי השיט המסחריים, ועד ליכולת להציב בעתיד צוללות גרעיניות קרוב יותר ליעדים פוטנציאליים – בהם גם ארצות הברית.
הגנרל האמריקני אלכסוס גרינקביץ' אמר כי סין הופכת “אגרסיבית יותר ויותר” באזור הצפון הרחוק. לדבריו, משימות מחקר סיניות משמשות לעיתים ככיסוי לפעילות צבאית ולבניית תשתית מודיעינית תת־ימית.
סין, מצדה, מגדירה את עצמה כ“מדינה הקרובה למרחב הארקטי” – מונח שאינו מוכר במשפט הבינלאומי – ובכך מבקשת להציב את עצמה בשורה אחת עם מעצמות פעילות כמו ארצות הברית ו־רוסיה. משרד החוץ הסיני טוען כי פעילות בייג׳ינג באזור “חוקית, סבירה ותורמת ליציבות, לשלום ולפיתוח בר־קיימא”.
בייג׳ינג רואה בנתיבי השיט העתידיים בצפון קיצור דרך אסטרטגי למסחר עולמי – יוזמה שהיא מכנה “דרך המשי הקוטבית”. בקיץ האחרון הפליגה ספינת מכולות סינית לנמל גדנסק שבפולין דרך אזור הקוטב הצפוני, מסלול שהיה מהיר כמעט פי שניים מהנתיב המסורתי דרך תעלת סואץ. גורמים סיניים אף הצהירו על כוונה להרחיב את תנועת המטען הארקטית בשיתוף פעולה עם רוסיה, בדגש על הובלת גז טבעי נוזלי.
המרחב הארקטי, שהיה זירת מפתח בתקופת המלחמה הקרה, שב בשנים האחרונות למרכז הבמה הביטחונית. הפשרת הקרחונים פותחת נתיבי שיט שבעבר היו חסומים, ומגבירה את המאבק על שליטה גיאו־אסטרטגית באזור. צוללות אמריקניות ורוסיות פעלו בו בעבר להפגנת כוח, וכעת – לפי דיווחים – שתי המדינות מגבירות מחדש תרגילים תת־ימיים.
המתיחות החריפה עוד יותר מאז פלישת רוסיה לאוקראינה, וכעת מועצמת גם בשל המעורבות הסינית. גורמים אמריקניים מעריכים כי בתוך שנים אחדות תוכל סין לשגר צוללות חמושות לקוטב הצפוני. במקביל, היא מרחיבה במהירות את צי שוברות הקרח שלה ומפעילה יותר ויותר כלי שיט בעלי יכולות צבאיות באזור.
בתגובה, ארצות הברית ובעלות בריתה מגבירות את האימונים הצבאיים בארקטי ומחזקות את מערך גילוי הצוללות. בין היתר נחתמו הסכמים עם פינלנד להרחבת צי שוברות הקרח האמריקני, ו־דנמרק מגדילה את ההשקעה בהגנה סביב גרינלנד.
דאגה נוספת במערב נובעת מהעמקת שיתוף הפעולה בין סין לרוסיה. בשנה שעברה קיימו שתי המדינות לראשונה סיורים אוויריים משותפים סמוך לאלסקה, שכללו מפציצים אסטרטגיים סיניים ארוכי טווח שפעלו מבסיסים רוסיים. מפקד פיקוד ההגנה האווירית של צפון אמריקה התריע בקונגרס כי שיתוף פעולה כזה עשוי להוביל לאיום משולב מצד שתי המעצמות.
לדברי גורמים ב־נאט"ו, ליבת החשש היא לוחמה תת־ימית. הפעלת צוללות דורשת ידע מדויק על קרקעית הים, טמפרטורת המים, מליחות ורעשי רקע – מידע שסין אוספת במסגרת משימות המחקר שלה. תנאי הקרח והסביבה הארקטית מקשים על גילוי צוללות, והמידע שנצבר עשוי לאפשר להן לפעול בחשאיות גבוהה יותר.
אדמירל אמריקני בכיר העריך כי היעד הסופי של בייג׳ינג הוא לצמצם ואף לשבור את העליונות האמריקנית מתחת לפני הים, בסיוע ידע וטכנולוגיה רוסיים. במקביל, סין ממשיכה לחזק את צי הים שלה גם בזירות אחרות, כולל הפעלת שלוש נושאות מטוסים והאצה בבניית שוברות קרח.
במערב מזהירים כי האפשרות שכוחות צי סיניים יעברו בעתיד מהאוקיינוס השקט לאוקיינוס האטלנטי דרך המרחב הארקטי – תוך עקיפת תעלות סואץ ופנמה – עלולה “לשנות את כללי המשחק”. תרחיש כזה, אם יתממש, יחייב היערכות ביטחונית חדשה ועמוקה מצד ארצות הברית ובעלות בריתה.





















אל אירופה לא לסייע לארה"ב אם ארה"ב תפעיל את סעיף 5 באמנה