הדבר הראשון שיתפוס לכם את העין הוא כנראה משגר עם לוע פעור, לצד אוסף קלצ'ניקובים ישנים ואופנוע שחסר לו החלק הקדמי. אך ככל שתצללו לסיור בתצוגת השלל, תגלו עובדות מרתקות שמלמדים הפריטים שהוחרמו מגורמי הטרור בעזה, לבנון וסוריה מתחילת המלחמה.
בסופו, כבר לא יהיה לכם קשה להבין מדוע, גם עם עשרות אלפי ממצאים שכבר ברשותם, המילואימניקים של היחידה לפינוי שלל (היחפ"ש) עדיין נמצאים עמוק במלאכת האיסוף.
אחד הדברים הבולטים ביותר בשלל לאורך המלחמה, הוא ההבדל המהותי בין החימושים של חמאס לבין אלו של חיזבאללה. "ברצועה, האמל"ח מגיע בעיקרו דרך 'שוק שחור'", מתחיל לפרט סא"ל (במיל') ע', סגן מפקד היחידה. "הוא עובר ברשתות מסחר מפותלות כל כך, שאפילו אם ארץ הייצור מוכרת לנו, כמו למשל איראן – כנראה שכלי הנשק עבר כמה וכמה תחנות ואולי מדינות לפני שהגיע ליעדו".
אך גם כשמדינת המוצא מוטלת בספק – השיוך לארגון הטרור לרוב ברור, כיוון שאלו נוטים למתג ואף לסמן באופן מובהק ובעקביות את כלי הנשק שבבעלותם. בעוד שהמהלך הזה עלול להיראות כמו סיוע לאנשי המודיעין הישראלי – הגאווה והצורך לאיים על שאר האוכלוסייה גוברים בחשיבותם. וכך, ניתן ללמוד על ההבדלים בין הארגונים והגזרות השונות.
תופעה אחת שנפוצה משמעותית יותר בעזה מאשר בגבולות הצפוניים היא ייצור אמל"ח כלאיים מחפצים אזרחיים נגישים. קחו לדוגמה את משגר רקטת RPG 'אל-יאסין': "בגדול, מדובר בצינור עם מנגנון הדק. הפרט המתוחכם היחיד הוא החריץ שממקם את הרקטה במדויק מול הנוקר. המחבלים מנסרים עמודי תמרורים, מתקינים עליהם חתיכות עץ ל'הגנה' על כתף המשתמש, ומחברים את הכול בבנדים של רכב".
לצד משגרי הרקטות, אפשר למצוא באגף כלי הנשק מהרצועה גם רובי קלצ'ניקוב, חלקם ישנים מאוד, חלודים או שרופים. "בכולם עוד היה כדור בקנה כשמצאנו אותם", מעיד סא"ל (במיל') ע', ומיד מצביע על מקלעים מסוג מעט שונה: "זהו דגם שמכונה בחמאס 'בין לאדן' ושמור רק לבכירים. הוא היחיד מהארסנל שלהם שיורה תחמושת קטנה, ובעצם משמש יותר כסמל סטטוס מאשר רובה לתקיפה אפקטיבית".
אך החזית הצפונית, כפי שהוא מסביר, שונה בתכלית: "חיזבאללה פועל אחרת לגמרי. שם, לא חריג למצוא סדרת כלי נשק המסומנים במספרים עוקבים. כלומר, כאלו שהגיעו דרך איראן ממש בחבילות ארוזות מהמפעל".
הפער ברמה הארגונית ניכר גם במדי ההסוואה המוקפדים של חיזבאללה הפרוסים על רצפת התצוגה ביחידת המרה"ס, ולצדם משגר העטוף בוואקום עם מד לחות ותגית שם – המספק עדות למחסנים צבאיים מסודרים שנועדו לספק ולאחסן חימוש בטווח רחוק.
לאורך כל המלחמה, הממצאים שאוספים צוותי היחפ"ש מאפשרים להיכנס לראש של האויב, להבין כיצד לחתוך את קווי האספקה שלו, וגם להעמיק בשינויים שהוא מבצע בתורת הלחימה. וככל שהזמן חולף ומאגר השלל גדל – ניתן לנתח גם מגמות רחבות יותר.
"למשל, אפשר להשוות בין האופנועים שאיתרנו ב'צוק איתן', לבין העשרות שנתפסו בשנתיים האחרונות", סא"ל (במיל') ע' מדגים, "הכלים מ-2014 נחתכו כדי שיהיו צרים ויעברו בקלות במנהרות, וכיום הם גדולים על מנת לשאת כמה שיותר אנשים. במקביל, אפשר להבחין בניסיונות של האויב לייצר שליטה מרחוק למשגרים, לשפר את בקרת האיכות ולהוסיף נצרות נוספות – קל לראות את זה בפריטים שהוחרמו מהזירות".
וכמובן, האמל"ח שנתפס מהווה הצצה גם לתוך הראש של מפעיליו. "למשל, בתיקי החובשים של חמאס אין טיפולים מצילי חיים, רק ציוד שיאפשר למחבלים להישאר 'מועילים' בקרב. בחיזבאללה, לעומת זאת, נמצאו תרופות רבות מאיראן – בעוד שבתי החולים שם סובלים ממחסורים חמורים. זה מציג סדר עדיפויות ברור".
רגע לפני הצגת אחד הפריטים המזעזעים ביותר בחדר, סא"ל (במיל') ע' לוקח נשימה: "מה שרואים כאן, זו ערכת לימוד לביצוע החייאה בתינוק. במסגרת בית חולים או אוניברסיטה, טבעי ולגיטימי למצוא אחת כזו. אך התיק הזה נתפס במנהרה, במיקום שמעיד בבירור על כוונת חמאס לחטוף תינוקות ולהחזיקם בחיים לשם משא ומתן".
מרבית האמל"ח שמוצג כאן הובא על ידי המילואימניקים של היחפ"ש. הם מגיעים מרקעים מגוונים כמו הנדסה, שריון, טנ"א וחי"ר – ונוסעים לעשרות יעדים חוצי גבול בעקבות איתורים שמתקבלים, לרוב מלוחמים בשטח. לפעמים משימתם כוללת גרירה של רכב שהותקן בו משגר, ובפעם אחרת חילוץ של כלים יצוקים בבטון, אך בכל יום היא נשארת אחת מהמגוונות בצה"ל: גם לטובת מודיעין ופיתוח וגם לצורכי תיעוד והסברה.
"אני מסתכל על הפריטים שאנחנו מביאים בידיעה שהם יועברו להמשך חקירה ויפגשו גם בעיניים של כתבים זרים", מוסיף סא"ל (במיל') ע', "וחושב שהינה, זו האמת הממשית של המלחמה שלנו, משהו שישאר ואי אפשר יהיה להתכחש לו".
