ישראלים רבים חשו בתקופה האחרונה בעלייה ברמת האכיפה של משטרת התנועה ברחבי הערים ובכבישים הבין־עירוניים. שוטרים צצו בצמתים שכוחים, נצפו מתעדים עבירות על גבי גשרים וגבעות כשהם חמושים במצלמות איכותיות, ובאופן כללי האווירה היא של שינוי בדפוס הפעולה של המשטרה.
שנת 2025: 455 הרוגים וכישלון צורב
מה שעומד מאחורי תחושה זו, היא הבנה כואבת וצורבת שחלחלה לצמרת המשטרה – שלא ניתן עוד להשלים עם המצב הקיים וחייבים לפעול בכל הכוח כדי לשנות את גרף ההרוגים בתאונות הדרכים בארץ.
את שנת 2025 סיימו במשטרה בתחושת כישלון צורב. 455 בני אדם נהרגו בתאונות דרכים קטלניות – עלייה משמעותית לעומת ממוצע של 384 הרוגים ב-354 תאונות קטלניות בשנים 2022-2024.
מספר ההרוגים גבוה בכ-4% ממספר ההרוגים אשתקד (439 הרוגים) וגבוה בכ-18% מממוצע השנים 2022-2024. בשנת 2025 מספר ההרוגים לכל 100,000 תושבים עמד על כ-4.6, לעומת ממוצע של כ-4.0 הרוגים לכל 100,000 תושבים בשנים 2022-2024.
הנתונים מגלים תמונה מדאיגה: 28% מההרוגים הם הולכי רגל, 31% משתמשי רכב פרטי ו-22% רוכבי אופנוע וקטנוע. 127 הולכי רגל נהרגו השנה – עלייה של כ-14% ביחס לממוצע השנים 2022-2024.
תכנית חירום: 234 ניידות חדשות
בעקבות הנתונים הקשים החליטו באגף התנועה, יחד עם משרד התחבורה, להשיק תכנית חירום למאבק בקטל בכבישים. מאות ניידות חדשות נחכרו על ידי משרד התחבורה והועברו לידי המשטרה כדי לתגבר את כמות הניידות בכבישים.
רבים כבר פגשו את הניידות החדשות עליהן מופיע הכיתוב "משטרה" לצד "הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים". מדובר בתוספת של 234 ניידות שהצטרפו לצי הניידות של אגף התנועה במשטרה.
כדי לאייש את הניידות החדשות חרף מצוקת כוח האדם החריפה במשטרה, הוחלט על גיוס גמלאים ומתנדבים רבים חזרה לשורות המשטרה. על מנת לעמוד בהנחיית המפכ"ל כי שוטר תנועה לא יפעל לבדו, פוצלו צוותי השוטרים. כל שוטר תנועה קיבל לידיו ניידת אותה הוא מפעיל יחד עם שוטר מנהלה או מתנדב – כך הצליחו להכפיל בתוך זמן קצר את הצי המשטרתי.
סוד נוסף: לצד מאות הניידות המסומנות שנמסרו למשטרה על ידי הרלב"ד בעלות של כ-50 מיליון שקלים, נמסרו מספר לא קטן של רכבים לא מסומנים – מה שקרוי בפי העם "ניידת סמויה". כדאי להיזהר.
כיצד פועלות הניידות החדשות?
הניידות פועלות חמישה ימים בשבוע, שמונה שעות ביום, בתאי שטח ייעודיים שנקבעו מראש וניתנים להתאמה בהתאם לצרכים המבצעיים. כל ניידת קיבלה אחריות על אזור ותא שטח מסוים לפי מיפוי של כבישים מסוכנים או נהיגה מזלזלת, והיא אחראית לצמצום הסיכונים באותו אזור.
הפעילות מתמקדת בעבירות תנועה מסכנות חיים: מהירות מופרזת, הסחת דעת משימוש בטלפון נייד, אי־ציות לרמזור אדום, אי מתן זכות קדימה להולכי רגל ונהיגה בשכרות.
מנכ"ל הרלב"ד, גלעד כהן: "מסירת הניידות למשטרה היא צעד משמעותי ביישום תכנית החירום המשולבת, שנועדה לחזק את האכיפה, להגביר את הנוכחות בשטח ולצמצם את מספר ההרוגים והפצועים בכבישים. מדובר במהלך מקצועי, מתוכנן ומשולב, שמחבר בין אכיפה, בקרה והסברה – במטרה אחת: הצלת חיי אדם".
1.4 מיליון דוחות בשנה אחת
בסך הכל ניתנו בשנת 2025 מעל 1,411,540 דוחות תנועה. מלבד העבירות שהזכרנו, מככבות ברשימה גם עבירות של סטייה מנתיב (הנהגים המעצבנים שחותכים אתכם רגע לפני הפנייה בצומת רק כדי לעקוף את כל התור) – בגין עבירה זו ניתנו מעל 98,000 דוחות. כ-83,000 דוחות ניתנו בגין אי חבישת קסדה (באופנוע, אופניים וקורקינט), ומעל 43,000 קנסות על אי ציות לרמזור.
לשם השוואה, בשנת 2024 ניתנו רק 1,065,682 דוחות – מדובר בעלייה של מעל 30% במספרי הדוחות בשנת 2025.
העיר החרדית עם הכי הרבה הרוגים בתאונות
נתוני המשטרה על השנים 2021-2025 מלמדים שבני ברק היא העיר המסוכנת ביותר מבחינת סיכויי היפגעות בתאונות קטלניות. 14 בני אדם נהרגו בחמש השנים הללו ברחובות עיר התורה והחסידות.
העיר הבטוחה ביותר היא אלעד עם אפס הרוגים בתאונות דרכים. בביתר עילית נהרגו שלושה בני אדם באותן השנים ובבית שמש שישה. הנתונים עוסקים רק במספר ההרוגים – היו לצערנו גם פצועים בתאונות רבות נוספות.
הפער החריף: בני מיעוטים בתאונות דרכים
נדמה שכאשר מדברים על תאונות דרכים קטלניות ועל מאמץ להפחית אותן, יש לשים לב לנתוני המעורבות של בני מיעוטים.
במהלך חמש השנים האחרונות נרשם פער חריף בין חלקן של האוכלוסיות שאינן יהודיות באוכלוסיית ישראל לבין שיעורן בקרב ההרוגים בתאונות דרכים. בעוד שאוכלוסייה זו מהווה כ-21% בלבד מכלל תושבי המדינה, נתוני ההרוגים מצביעים על כך שבמרבית השנים למעלה ממחצית מההרוגים בכבישים אינם יהודים.
כך למשל, בשנת 2022 עמד שיעורם על כ-54.5%, ובשנים 2024-2025 הוא נע סביב 51%-53%. גם בשנת 2023, שבה נרשמה ירידה יחסית, עדיין מדובר בכ-45% מההרוגים – יותר מכפול מחלקם היחסי באוכלוסייה.
חשוב לציין שנתוני המשטרה אותם הצגנו כאן, אינם משקפים את הבעיה במלוא חומרתה, שכן יש לא מעט תאונות בהן הנהג הפוגע לא נהרג, ולפיכך לא ניתן לפלח במדויק את כמות התאונות בהן מעורבים בני מיעוטים ללא שהם חלק ממניין ההרוגים. אין ספק בכך שהנתונים מצביעים על פער מתמשך ועמוק, המעורר שאלות קשות באשר לנהיגה הפרועה של חלקם ולסיבות לחלקם היחסי הגבוה והחריג של בני מיעוטים באירועים של תאונות דרכים קטלניות.
אחד הגורמים לבעיה הוא ללא ספק היעדר המשילות בתחום עבירות התעבורה ביהודה ושומרון בקרב ערבים. משטרת התנועה פועלת אמנם בשטח, אבל אין מנגנון גבייה יעיל של קנסות. הדבר גורם לכך שערבי לא ישראלי שמקבל דוח לא רואה סיבה למהר ולשלם אותו.
לאחרונה החל דיון בנושא וייתכן שיינקטו צעדים להקמת גוף אכיפה יעיל שיפעל בתוך הערים והכפרים הפלסטיניים. ישנה כוונה לקדם חקיקה בכנסת שתסמיך את המרכז לגביית קנסות לבצע חילוט רכוש מעברייני תנועה. הכוונה היא לאפשר לעקל רכב שבעליו לא שילם דוח, כך שבפעם השנייה שהוא ייתפס רכבו יחולט.
כביש 443: השינוי הצפוי
נקודה נוספת שכדאי לשים לב אליה – במשטרה מתכוונים להפעיל בקרוב ניידות משטרה בשיתוף הרלב"ד לבצע אכיפה בכביש 443. במשך שנים הכביש היה ידוע כטריטוריה בתחום האפור עם אכיפה שכמעט לא קיימת. כעת המצב עומד להשתנות לחלוטין.
צריך להבין מה הסיבה לתאונות האלו. רק אז ניתן לפעול כדי להילחם בזה.