בתגובתה לבקשת העותרים, שהוגשה בין היתר לפי פקודת ביזיון בית המשפט, הצטרפה היועמ״שית לעמדת העותרים וכתבה כי הממשלה לא ביצעה פעולות לקידום הגיוס בהתאם לפסק הדין. עם זאת, היא נמנעה מלתמוך במפורש בהפעלת פקודת ביזיון בית המשפט כלפי רשויות המדינה, וציינה כי סוגיית החלתה על המדינה טרם הוכרעה בפסיקה.
במקום זאת ביקשה היועמ״שית מבית המשפט להוציא צו שיורה לרשויות המדינה לפעול לקידום הגיוס בהתאם לפסק הדין.
כך כתבה בהרב־מיארה בעמדתה:
״נקדים אחרית לראשית ונבהיר כי לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, ממכלול הנסיבות שיפורט להלן, עולה שהממשלה הפרה את פסק הדין. הממשלה לא פעלה לבצע את פסק הדין והסעדים האופרטיביים שהופנו כלפיה, ואף לא הביעה כוונה כלשהי לקיים את פסק הדין״.
עוד הוסיפה:
״יודגש כי התנהלות זו מהווה סכנה של ממש לקיומו של המשטר הדמוקרטי במדינת ישראל ובכלל זאת לעקרון הפרדת הרשויות. הפרת צווים שיפוטיים, תוך שעולה שאין כל כוונה של ממש לקיימם, בלא פנייה מסודרת לבית המשפט לקבלת ארכה לביצוע הצו, ובפרט שעה שהמפרים הם ראש הממשלה וממשלת ישראל, משמעותה ריקון מתוכן של יכולתן של ערכאות שיפוטיות לקיים ביקורת שיפוטית אפקטיבית על פעולות הממשלה״.
לדבריה, בהיעדר ציות לפסק הדין, הוא מאבד ממשמעותו המעשית, והתנהלות זו פוגעת באחד מעמודי התווך של השיטה הדמוקרטית – עקרון הפרדת הרשויות – ומערערת את מערך האיזונים והבלמים.
״כאשר הרשות המבצעת אינה רואה עצמה כפופה לצווים שיפוטיים, נשללת מן הרשות השופטת יכולתה למלא את תפקידה החוקתי ונפתח פתח מסוכן לשלטון כוח בלתי מרוסן״, כתבה.
בהמשך התייחסה היועמ״שית גם להצהרות פומביות של שרים הקוראים שלא לציית לצווים שיפוטיים מסוימים, וציינה כי הצהרות אלו לא זכו לגינוי פומבי מצד ראש הממשלה. לדבריה, הצהרות מסוג זה מערערות את עקרון שלטון החוק ופוגעות בלגיטימציה של מערכת המשפט.
הדיון בעתירות בנושא הגיוס צפוי להימשך בימים הקרובים, על רקע המחלוקת החריפה בין הדרג המשפטי לבין הממשלה סביב יישום פסק הדין והמשך קידום חקיקה בנושא.
