ועדת החקירה לפרשת הצוללות: כשלים מערכתיים חמורים וסיכון לביטחון המדינה

ועדת החקירה הממלכתית לפרשת הצוללות וכלי השיט פרסמה היום את מסקנות הביניים שלה, ומציירת תמונה קשה של ליקויים מערכתיים עמוקים בתהליכי קבלת ההחלטות, בניין הכוח והרכש הביטחוני של מדינת ישראל. בדו”ח נקבע כי תהליכים ביטחוניים־מדיניים רגישים, בעלות של מיליארדי שקלים, התנהלו לאורך שנים ללא מדיניות ברורה, ללא הליך סדור ולעיתים תוך סיכון ממשי לביטחון המדינה.

הוועדה קובעת כי למרות שבמדינה דמוקרטית האחריות העליונה לביטחון מוטלת על הדרג המדיני, ממשלות ישראל נמנעו לאורך שנים מקביעת מדיניות ביטחונית כוללת וברורה, והותירו את מערכת הביטחון לפעול בעמימות. במקום ניהול סיכונים אסטרטגי וגיבוש תפיסת בניין כוח כוללת, התקבלו החלטות נקודתיות, תוך התעלמות מהשלכות רוחב ומהשפעתן ארוכת הטווח על מוכנות הצבא והמשק.

אחד הממצאים החריפים בדו”ח נוגע לתפקוד הקבינט המדיני־ביטחוני. חברי קבינט שהעידו בפני הוועדה מסרו כי בפועל שימשו “חותמת גומי” להחלטות שהובאו בפניהם על ידי מערכת הביטחון, מבלי שהייתה בידיהם יכולת ממשית לאתגר את ההמלצות המקצועיות או לבחון חלופות. הוועדה קובעת כי הקבינט לא מילא את תפקידו בעיצוב בניין הכוח של צה”ל, וכי בכך נגרע מהדרג הנבחר חלק מהותי מאחריותו.

עוד עולה מן הדו”ח כי הטיפול בסוגיית מכירת אמצעי לחימה על ידי גרמניה לצדדים שלישיים – נושא בעל רגישות אסטרטגית גבוהה – התנהל “באנדרלמוסיה ובלא יד מכוונת”, ללא תהליך מוסדר, ללא תיאום מלא בין הגורמים הרלוונטיים וללא קביעת מדיניות אחידה. הוועדה מזהירה כי התנהלות זו יצרה סיכון ממשי לביטחון המדינה ולמעמדה האסטרטגי.

בנוסף מצאה הוועדה כי מגעים ושיחות עם גורמים זרים, לרבות ברמות המדיניות הגבוהות ביותר, לא תועדו כנדרש ולא הופצו לגורמי המקצוע הרלוונטיים. הוועדה מדגישה כי האחריות לתיעוד מגעים כאלה מוטלת על נציגי המדינה, ובהם שרים וראשי ממשלה, וכי היעדר תיעוד פוגע ביכולת קבלת החלטות תקינה.

הדו”ח מותח ביקורת חריפה גם על המועצה לביטחון לאומי (מל”ל), שלדברי הוועדה כשלה בתפקידה כגוף מטה מייעץ ואף חרג מסמכויותיו כאשר עסק בפועל בביצוע, ברכש ובקשרים עם גורמים מסחריים – בניגוד לייעודו. הוועדה מבהירה כי המל”ל נועד לסייע לממשלה בגיבוש החלטות, ולא לנהל או להוציא לפועל מהלכים אופרטיביים.

גם חיל הים ספג ביקורת קשה. הוועדה מצאה כי לאורך שנים חרג החיל מנורמות התנהלות מקובלות בתחום הרכש, תיאם עמדות עם גורמים מסחריים, הציג לדרג המדיני נתונים מניפולטיביים, וקצינים ניהלו מגעים עם גורמים פוליטיים בניגוד לפקודות. הוועדה ממליצה לרמטכ”ל לבצע תחקיר עומק על התרבות הארגונית ותהליכי הרכש בחיל, ולעדכן את הפקודות המסדירות את הקשר בין קציני צה”ל לדרג המדיני.

בשלב זה הדו”ח מתמקד בליקויים המערכתיים ומגיש שורת המלצות לתיקונם, ובהן קביעת תהליך מחייב לבניין הכוח שבו הממשלה תקבע סדרי עדיפויות ותדרג איומים, חובת אישור תוכניות רב־שנתיות בממשלה, והקמת ועדת מומחים קבועה שתייעץ לדרג המדיני ותאתגר את עמדות מערכת הביטחון. היבטים אישיים והכרעה באחריות אישית יידונו בדו”ח נפרד, שיפורסם לאחר סיום בירור האזהרות, המתעכב כעת בשל עתירות לבג”ץ.

הוועדה מציינת כי ליקויים דומים הוצפו בעבר בדוחות מבקר המדינה, בוועדות ציבוריות ובדיוני הכנסת – אך המלצות רבות לא יושמו. לדבריה, נוכח האתגרים הביטחוניים הנוכחיים והלקחים מאירועי השנים האחרונות, תהליכי קבלת החלטות בנושאי ביטחון אינם עוד שאלה של מינהל תקין בלבד, אלא צורך קיומי ממדרגה ראשונה.