בית המשפט העליון החל היום (רביעי) לדון בחמש עתירות שהוגשו נגד החלטת הממשלה לסגור את תחנת הרדיו גלי צה״ל. העתירות הוגשו על ידי עמותות, ארגוני תקשורת ועובדי התחנה בהווה ובעבר, בעקבות החלטת הממשלה שהתבססה על המלצות ועדה מייעצת שמינה שר הביטחון.
היועץ המשפטי לממשלה הודיע במהלך הדיון כי הוא מצטרף לעמדת העותרים, וטען כי נפלו פגמים מהותיים בהליך קבלת ההחלטה. מנגד, המדינה טענה כי ההחלטה התקבלה בסמכות ודין העתירות להידחות.
עו״ד אורי הס, המייצג את התנועה לאיכות השלטון, טען כי לממשלה אין סמכות לסגור את התחנה בהחלטת ממשלה בלבד, וכי מהלך כזה מחייב חקיקה ראשית של הכנסת. לדבריו, אף שגלי צה״ל לא הוקמה בחוק, הכנסת העניקה לה מעמד מיוחד לאורך השנים באמצעות אזכורים והסדרים בחקיקה, ולכן גם סגירתה מחייבת הליך חקיקתי.
השופט אלכס שטיין הקשה על טענות העותרים ושאל האם משמעותן היא שלא ניתן לעולם לסגור את התחנה. לדבריו, אין חובה חוקתית לממשלה להפעיל כלי תקשורת מסוים, והבחין בין פגיעה בחופש הביטוי לבין החלטה שלא לממן או להפעיל פלטפורמה תקשורתית.
השופטת דפנה ברק־ארז הסתייגה מחלק מהדברים והעירה כי ייתכנו מצבים שבהם הפסקת תקצוב מפלה או פוגענית כן מצדיקה התערבות שיפוטית, הכול תלוי בנסיבות ובאופן קבלת ההחלטה.
עו״ד אמיר בשה מארגון העיתונאים טען כי לגלי צה״ל יש מחלקת חדשות עצמאית ובעלת חשיבות ציבורית, וכי מדובר בכלי תקשורת ציבורי ייחודי שבו מועסקים גם אזרחים. לדבריו, הליך עבודת הוועדה היה פגום ולא ענייני, וההחלטה פוגעת פגיעה קשה בחופש העיתונות.
נציג היועץ המשפטי לממשלה, עו״ד ענר הלמן, טען כי אין להחיל על החלטת הממשלה חזקת תקינות, מאחר שהתקבלה מבלי שנדרשה כלל חוות דעת משפטית. לדבריו, מדובר בהחלטה חריגה בעלת השפעה רחבה על הציבור, שכן גלי צה״ל היא תחנת שידור מרכזית המגיעה למאות אלפי מאזינים מדי יום.
הלמן מתח ביקורת חריפה גם על הרכב הוועדה שהמליצה על הסגירה וטען כי לא ישבו בה אנשי מקצוע רלוונטיים, וכי חלק מהמהלך נגוע בשיקולים זרים. לדבריו, עצם העובדה שהוועדה הונחתה מראש מצדיקה הוצאת צו על תנאי.
במהלך הדיון נרשמו מספר התפרצויות מהקהל. חברת הכנסת טלי גוטליב קראה קריאות ביניים נגד כלי תקשורת נוספים, ובהמשך הוצאה אחת הנוכחות מהאולם לאחר שהתפרצה לעבר נציג היועץ המשפטי לממשלה.
הדיון נמשך, ובית המשפט צפוי להכריע בשלב זה האם להוציא צו על תנאי שיחייב את המדינה לנמק מדוע לא תבוטל ההחלטה לסגור את התחנה.





















הכל הצגה. ההחלטה בסוף תתאים לשמאל.
הכל שפיט והכל זיפט