מגיב לעתירות: עו"ד ראבילו דוחה את הטענות נגד מינויו למבקר המדינה

מבקר המדינה הנבחר, עו"ד מיכאל ראבילו, הגיש היום (שלישי) לבית המשפט העליון תגובה מקדמית מפורטת לעתירות שהוגשו נגד בחירתו לתפקיד, ובה הוא מבקש לדחות את כלל העתירות על הסף. ראבילו טוען כי הליך הבחירה התקיים בהתאם להוראות החוק, וכי אין כל בסיס משפטי להתערבות שיפוטית בהחלטת הכנסת לבחור בו לתפקיד.

בפתח תגובתו מדגיש ראבילו כי קיבל על עצמו את התפקיד "בתחושת אחריות עמוקה ומחויבות מלאה לכל אזרחי ישראל", ודוחה את הטענות שלפיהן הוא תלוי פוליטית או אינו יכול לפעול באופן עצמאי. לדבריו, הניסיון לייחס פסול לעצם מועמדותו או להסכמתו לקבל את התפקיד אינו מבוסס בדין.

"הכנסת היא שבחרה – לא העותרים"

ראבילו טוען כי חלק ניכר מהעתירות מבוסס על התנגדות לעצם בחירתו האישית, אך מדגיש כי המחוקק מסר את סמכות הבחירה במבקר המדינה לחברי הכנסת, אשר היו מודעים לרקע המקצועי שלו ובחרו בו ברוב קולות. לדבריו, אין מקום שבית המשפט יחליף את שיקול דעתם של נבחרי הציבור בשאלת התאמתו לתפקיד.

רבילו מבהיר כי עצמאותו של מבקר המדינה מובטחת באמצעות מנגנונים חוקתיים וחוקיים המעוגנים בחוק יסוד: מבקר המדינה ובחוק מבקר המדינה. הוא מזכיר כי המבקר נבחר על ידי הכנסת ולא על ידי הממשלה, נהנה מעצמאות מלאה במהלך כהונתו, ומוגן באמצעות מגבלות מחמירות שנועדו למנוע תלות בגורם פוליטי או אחר.

"לא הייתי חבר במפלגה מעולם"

אחת הטענות המרכזיות נגד ראבילו נוגעת להיותו עורך הדין של ראש הממשלה בנימין נתניהו לאורך השנים. בתגובה מדגיש ראבילו כי מעולם לא היה חבר במפלגה פוליטית כלשהי, וכי במשך יותר משלושה עשורים פעל כעורך דין במגזר הפרטי שייצג לקוחות רבים ומגוונים.

לדבריו, עצם העובדה ששימש כאחד מעורכי דינו של ראש הממשלה אינה יוצרת פסול משפטי או מניעה לכהן כמבקר המדינה, במיוחד כאשר החוק אף מאפשר לחברי כנסת מכהנים להתמודד על התפקיד.

במסגרת טיעוניו מזכיר ראבילו תקדימים מהעבר, ובהם מינויו של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר יהודה וינשטיין, שייצג את ראש הממשלה בטרם כניסתו לתפקיד, וכן את מינויו של אביחי מנדלבליט לאחר שכיהן כמזכיר הממשלה. לטענתו, הפסיקה הכירה בכך שבעלי תפקידים בכירים יכולים לפעול באופן עצמאי גם אם היו להם קשרים מקצועיים קודמים עם גורמי שלטון.

הסדר ניגוד עניינים: "הפתרון אינו פסילת הבחירה"

באשר לטענות בדבר ניגוד עניינים, מבהיר ראבילו כי בכוונתו לערוך הסדר ניגוד עניינים עם כניסתו לתפקיד, וכי ההסדר יפורסם לציבור כמקובל במשרד מבקר המדינה.

לדבריו, גם אם קיימים נושאים מסוימים שבהם עלול להתעורר ניגוד עניינים נקודתי, הפתרון הוא מנגנון של הימנעות מטיפול באותם נושאים ולא ביטול גורף של הבחירה שנעשתה על ידי הכנסת. הוא מוסיף כי העתירה שהגישה חברת הכנסת נעמה לזימי בעניין זה הוגשה בשיהוי, לאחר סיום הבחירות, ואף בטרם נערך בפועל הסדר ניגוד העניינים שאותו היא מבקשת לתקוף.

המחלוקת סביב הליך ההצבעה

חלק מרכזי בתגובה מוקדש לעתירות המבקשות לפסול את הליך הבחירה עצמו, בעקבות האפשרות שניתנה לחברי הכנסת להיכנס עם טלפונים ניידים אל מאחורי הפרגוד ולצלם את הצבעתם.

ראבילו מסתמך על עמדת היועצת המשפטית לכנסת ועל פרוטוקול הדיון במליאה, שלפיהם לא קיימת הוראת חוק, תקנון או נורמה מחייבת האוסרת על חבר כנסת לתעד את הצבעתו. לדבריו, לאחר התייעצות עם כלל הגורמים הרלוונטיים, ובהם נציגי הקואליציה והאופוזיציה, הוחלט לקיים מחדש את סבב ההצבעה ולאפשר את המשך ההליך במתכונת זו.

עוד נטען כי האופוזיציה הסכימה בזמן אמת למתווה שנקבע ואף ביקשה להמשיך בהצבעה לאחר קבלת ההחלטה. משום כך, לטענת ראבילו, אין מקום להעלות בדיעבד טענות נגד הליך שהתקבל בהסכמה רחבה ובגיבוי הייעוץ המשפטי של הכנסת.

"אין ראיות לכפייה או לפגיעה בטוהר הבחירות"

בהתייחס לטענות כי צילום ההצבעה פגע בחשאיות הבחירות או אפשר הפעלת לחץ על חברי הכנסת, טוען ראבילו כי העתירות אינן מציגות תשתית עובדתית ממשית המוכיחה שחבר כנסת כלשהו אולץ לתעד את הצבעתו או פעל תחת כפייה.

לדבריו, מדובר בטענות חמורות המחייבות רף ראייתי גבוה, אך בפועל לא הוצגו ראיות המוכיחות כי תיעוד ההצבעה הוא שהשפיע על התוצאה או שהוביל לשינוי בהכרעתם של חברי הכנסת.

על בית המשפט לדחות את העתירות

בסיכום תגובתו טוען ראבילו כי הן העתירות נגד הליך הבחירה והן העתירות העוסקות בניגוד עניינים אינן מגלות עילה משפטית להתערבות בית המשפט. לדבריו, הבחירות נערכו כדין, ההחלטות התקבלו בסמכות ועל בסיס ייעוץ משפטי, וכל סוגיה של ניגוד עניינים תטופל בהתאם למנגנונים המקובלים בשירות הציבורי. לפיכך הוא מבקש מבית המשפט לדחות את כלל העתירות ולאפשר את כניסתו לתפקיד מבקר המדינה בהתאם להחלטת הכנסת.