מתניהו אנגלמן פרסם היום דו"ח מקיף הבוחן את התנהלות המדינה בשיקום יישובי הנגב המערבי שנפגעו במתקפת הטרור. מן הדו"ח עולה תמונה מורכבת: מצד אחד, מסירות גבוהה של אנשי מינהלת תקומה ושל גורמי השטח; מצד שני, שורה של כשלים מהותיים שמעכבים את השיקום המלא ופוגעים באמון התושבים.
על פי הדו"ח, אף שכ־92% מתושבי האזור חזרו לבתיהם, תהליכי השיקום רחוקים מסיום. אחד הליקויים המרכזיים נוגע לחלוקת תקציבי החינוך: למרות הקצאה של כ־1.7 מיליארד שקלים, נמצא כי מנגנון “סל תקומה” יצר פערים חריגים בין מוסדות חינוך סמוכים, כאשר בחלקם התקציב לתלמיד עמד על סכומים זעומים, ובאחרים על אלפי שקלים.
עוד עולה כי תוכנית ייעודית לתמרוץ מורים ואנשי חינוך כמעט ולא יושמה בפועל – פחות מעשירית מהתקציב נוצל, בין היתר בשל היעדר תיאום בין משרדי הממשלה ובפרט מול משרד האוצר. המבקר קובע כי הכשל אינו נקודתי, אלא נובע מהיעדר עבודת מטה סדורה.
גם בתחום המוניציפלי מתוארים עיכובים משמעותיים. תוכנית החומש המעודכנת לשיקום האזור פורסמה באיחור של כשנה וחצי, ומאות מיליוני שקלים שיועדו לחיזוק הרשויות המקומיות לא הועברו במועד. כתוצאה מכך נוצרו מתחים בין המועצות האזוריות לבין היישובים עצמם, ולעיתים נוהלו תהליכים ישירות מול הקהילות – תוך החלשת המערך האזורי שאמור להוביל את השיקום.
מעבר להיבטים התקציביים, הדו"ח מצביע על מצוקה אנושית עמוקה. לפי נתונים רשמיים, רוב מוחלט מתושבי החבל מדווחים על החמרה במצבם הנפשי מאז האירועים. חרף זאת, טרם גובשה מדיניות ברורה עבור תושבים שאינם מסוגלים או אינם מעוניינים לשוב לבתיהם. בנוסף, נמצאו ליקויים חמורים במבני מגורים זמניים, בהם בעיות בטיחות, רטיבות ותנאי מחיה ירודים.
בסיכום הדו"ח קורא מבקר המדינה לדרג המדיני לפעול בדחיפות להסרת החסמים, להאצת העברת התקציבים וליצירת מנגנון תיאום אפקטיבי בין כלל הגופים המעורבים. לדבריו, ללא טיפול יסודי בכשלים – שיקום חבל התקומה יישאר הצהרה, ולא מציאות.




















