"נערכים לריבוי זירות": הצצה להיערכות פיקוד העורף לעימות הבא עם איראן | "עם כלביא" 2

לקראת העימות הבלתי נמנע ככל הנראה עם איראן בקרוב, קיימנו ריאיון מיוחד עם רב-סרן מ', סמג"ד גדוד שחר בחטיבת החילוץ של פיקוד העורף, שחשף את ההיערכות הצבאית לתרחישים הקשים ביותר שבעז"ה לא נדע ולא נזדקק להם.

מוכנות למלחמה רב-זירתית

"אנחנו קודם כול מוכנים לכל תרחיש שיכול לפגוש אותנו", פתח הקצין. "לא שם לו כותרת מה הוא יכול להיות, אבל בגדול גם כרגע, אנחנו ערוכים לכל אירוע שיכול להתפתח. אבל כעת אין לנו איזושהי הגברת כוננות או משהו שהוא מעבר לרגיל".

הקצין הדגיש כי מתחילת המלחמה, פיקוד העורף נמצא במוכנות למלחמה רב-זירתית, ולכל תרחיש שיכול לפגוש את מדינת ישראל. "כל האמצעים, כל הרכבים, כל מה שאני לא יכול לפרט, נמצא בזמינות באופן מיידי", הבהיר.

חילוץ מגובה רב – האתגר המורכב

כיצד מתמודדים עם תרחיש של פגיעת טיל במגדלי עזריאלי? "יש לנו לוחמים שמוכשרים לעבודה בגובה, ויש לנו גם יחידה בצבא שהיא מוכשרת רק לעבודה בטיפוס לגובה ובשיפוע", הסביר הקצין. "אנחנו עושים איתה אימונים ומתאמנים, וגם לנו יש את היכולות לטפס, לעגן את עצמנו, לעגן ציוד חילוץ ולעבוד בשיפוע".

הוא הוסיף כי לפיקוד העורף יש אמצעים שיכולים בעזרת מנופים להגיע ולחלץ בגובה. "זה צוות שהוא מתמקצע בזה, הוא יודע איך לעשות את זה בצורה מקצועית. כן, יש לנו את היכולות האלה", אישר.

שיתוף פעולה אזרחי-צבאי

הקצין חשף כי חלק מהציוד, כמו מנופים, הוא אזרחי ומגויס בצווי חירום יחד עם הנהגים האזרחיים. "אני יודע להגיד שתמיד בכל הפעלה שהייתה לי במהלך השירות, תמיד הייתה הירתמות מלאה של האזרחים, והאמצעים עמדו תמיד", הדגיש. "לא היה חוסר, להפך, תמיד היה לי שפע".

הוא הוסיף כי השיתוף הבין-ארגוני בין פיקוד העורף, המשטרה, כיבוי והצלה, מד"א וזק"א פועל בצורה מקצועית. "אחד הדברים שלמדנו ב'עם כלביא' זה איך כל אחד מאיתנו יודע לבוא ולתת את האקס-פקטור שלו, ואיך כל אחד מועיל לטובת ביצוע מושלם".

תרחישי פינוי אוכלוסייה

האם קיימים תרחישים של פינוי אוכלוסייה רחב מבניינים, שכונות וערים? "תמיד יש פקודות מגירה, גם במלחמה וגם בכל מה שעברנו בשנתיים האחרונות", אישר הקצין. "תמיד אנחנו נערכים לכל תרחיש שיכול לקרות".

הוא הסביר כי יש דפוס פעולה אפשרי לפרוץ ציר עם כלי הנדסה בעת אירוע חלילה, וסיפר שבצפון בוצעו תרגולים של שכונות שנקלעות למצב שצריך לחלץ אותן, וגם ערים שהיה צריך לפתוח להן נתיבי פינוי וחילוץ.

זיהוי חללים – הממד הרגיש

בנושא זיהוי חללים, חשף הקצין כי לכל גדוד לוחם יש חוליה צבאית שיודעת לבצע זיהוי חללים כמו זק"א. "אני יכול להיות עצמאי באתר הרס, גם בלי זק"א, יחד עם החוליה הזאת, שהיא יודעת לעשות זיהוי חללים ולבצע את כל מה שנדרש בהיבט הזה".

הוא הדגיש כי "נדרשת פה רגישות אחרת, וזה האירוע שצריך אותם, הם יודעים לבצע את מה שצריך בשביל להביא לקבורה ראויה ולחילוץ ראוי של אותו חלל".

"תמיד לוקחים את הכי קצה – נערכים לריבוי זירות"

על ההיערכות הכוללת, אמר הקצין: "אנחנו תמיד לוקחים את הכי קצה, את מה שיכול להיות התרחיש הכי מסוכן, ובצורה הכי שטחית להגיד את זה – זה ריבוי זירות. אז הרבה הרבה סד"כ שנמצא בכל המרחבים, בכל הערים".

המטרה הסופית, לדבריו, היא להגיע למצב שלא יהיה אירוע שלא יהיה לו מענה. "זו השורה התחתונה. אנחנו לזה נערכים בפריסה מאוד מאוד גדולה של סד"כ, גם מילואים, גם סדיר, בכל הערים במדינה".

הטיל האחרון ב"עם כלביא" והפגיעה הקשה בבאר שבע

הקצין, שהיה בזירה הקשה בבאר שבע ביום האחרון למלחמה כשהאיראנים הפרו את הפסקת האש ושיגרו טיל אחרון אחרי תחילת הפסקת האש, חשף: "לא הופתענו, ידענו שתהיה מכת סיום, ידענו שהם ירצו תמונת סיום וכביכול להראות שהם אמרו את המילה האחרונה".

האירוע בבאר שבע היה זירה קשה עם הרוגים והרס רב. "ראיתי את אנשי זיהוי החללים מתפעלים את זה בצורה מקצועית, ראיתי את כל אנשי החילוץ שלנו והניהול של הידע והאוכלוסייה, הפינוי של כל השכונה עצמה, השת"פ עם כל הכב"א, מד"א, המשטרה – הכל קרה באמת בצורה טובה".

מסר לאזרחים

בסיום הריאיון, הפנה הקצין מסר לאזרחים: "בראש ובראשונה חשוב שכל אזרח יישמע להוראות פיקוד העורף ולהוראות ההתגוננות, מרחב מוגן, הגבלות במידה ויש – כל הנושא הזה הוא מציל חיים. אני יודע להגיד מהניסיון שלי בשירות, שבאמת בעיניים ראיתי כמה, אם נשמעים להוראות פיקוד העורף, כמה זה מציל חיים".