דו"ח חריף של מבקר המדינה מתניהו אנגלמן קובע כי משק האנרגיה והחשמל בישראל אינו ערוך כראוי לתרחישי מלחמה ואיומים מתקדמים, ומתריע על פערים חמורים במדיניות, בחקיקה ובמלאי הגיבוי. בעקבות הפגיעה הקטלנית במתחם בז"ן במהלך מבצע "עם כלביא", ממליץ המבקר לממשלה לשוב ולבחון את ההחלטה לסגור את בתי הזיקוק בשנת 2029.
הדו"ח, שבחן את היערכות המשק בראי מלחמת "חרבות ברזל" והעימות מול איראן, מצביע על כך שעקרונות מדיניות החירום לא עודכנו מאז 2016 – אף שהמשק השתנה מהותית. כיום כ-44% מייצור החשמל מתבצע על ידי יצרנים פרטיים, וחלקו של הגז הטבעי כמקור אנרגיה מרכזי גדל משמעותית, אך המדיניות לא הותאמה למציאות זו.
המבקר מדגיש כי חוסנו של העורף האזרחי תלוי באספקת חשמל רציפה, אך קיימים ליקויים מהותיים: חוק ההתגוננות האזרחית, המשמש תשתית נורמטיבית מרכזית, נחקק כבר ב-1951 ולא עודכן בהתאם לאיומים העכשוויים. בנוסף, אין מנגנון חקיקתי מסודר לקביעת מלאי חירום של דלקים ולהטלת חובות ברורות על חברות האנרגיה.
במבצע "עם כלביא" נפגע מתחם בז"ן בחיפה מטיל איראני, מה שהוביל להשבתת מתקני הזיקוק ותחנת הכוח ולמותם של שלושה עובדים. על רקע זה קורא המבקר למועצה הלאומית לכלכלה לבחון מחדש את הנחות היסוד שבבסיס ההחלטה על פינוי בז"ן ב-2029, ומפציר בממשלה "לפעול ללא דיחוי להסדרת המענה הנורמטיבי".
הדו"ח מצביע גם על כשלים בתחום הסולר: האחריות לרכש ואחסון מלאי החירום לא הועברה מחברת החשמל לחברת "נגה" בהתאם לרפורמה מ-2018, בין היתר בשל אי-השלמת מהלכים פיננסיים מצד משרדי הממשלה.
בגזרת הגז הטבעי התמונה מדאיגה לא פחות. ישראל מדורגת במקום הראשון במדינות ה-OECD בהסתמכות על גז כמקור אנרגיה ראשוני, אך חסרות כניסות מגבות מהמאגרים ואין מאגר אחסון גז אסטרטגי – כפי שמקובל במדינות מתועשות רבות.
לצד הביקורת, המבקר מציין לשבח את עובדי חברת החשמל שפעלו לתיקון נזקי הרשת תוך סיכון חייהם – פעילות שבמהלכה נהרגו ארבעה עובדים נוספים במהלך המלחמה ונפצעו אחרים.
ראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' אבי שמחון, אמר כי הפגיעה במתחם חיפה המחישה את פגיעותו כיעד אסטרטגי. לדבריו, יש להאיץ את יישום החלטת הממשלה ולבחון מודל חלופי המבוסס על ייבוא ישיר של דלקים ואחסונם באתרים מוגנים ברחבי הארץ – מהלך שלטענתו יחזק את הביטחון האנרגטי ויצמצם את הזיהום במפרץ חיפה.
