על רקע מתיחות ביטחונית והיערכויות מבצעיות רגישות, בחיל האוויר העבירו לאחרונה הנחיה יוצאת דופן לחיילים המשרתים בקריה בתל אביב: הימנעו מהזמנת משלוחי אוכל ישירות לתוך הבסיס. במקום זאת, התבקשו החיילים לקבוע עם השליח נקודת מפגש מחוץ לשערי המחנה.
הסיבה אינה קולינרית – אלא מודיעינית. במערכת הביטחון חוששים כי ריבוי הזמנות בשעות לילה מסוימות עלול להצביע על נוכחות חריגה של כוח אדם, וכך לשמש אינדיקציה להיערכות למהלך מבצעי. בעידן שבו כל נתון מתועד ונמדד, גם עומס הזמנות באפליקציות משלוחים עלול להפוך לרמז עבור מי שמחפש סימנים מוקדמים לפעילות צבאית.
התופעה מוכרת היטב בארצות הברית בשם “מדד הפיצה”. לפי התאוריה הוותיקה, זינוק חריג בהזמנות טייק־אוויי סמוך לפנטגון עשוי להעיד על לילה ארוך של דיונים והכנות לפני מהלך צבאי משמעותי. שורשי הרעיון חוזרים לסוף שנות ה־80 ותחילת שנות ה־90, אז דווח על עלייה חדה בהזמנות פיצה לפני מבצעי צבא אמריקניים כמו הפלישה לפנמה ומבצע “סופה במדבר”.
בשנים האחרונות אף קמו ברשתות החברתיות חשבונות שמנטרים פעילות מסעדות סמוכות למוקדי שלטון וביטחון, בניסיון לאתר דפוסים חריגים בזמן אמת.
בצה”ל לא מרחיבים בפרטים על ההקשר המבצעי, אך עצם פרסום ההנחיה מלמד על שינוי תפיסתי: לא רק תנועת כוחות או שיגורי מטוסים עלולים להסגיר מהלך – אלא גם נתוני צריכה יומיומיים. בעולם שבו מידע אזרחי זמין לניתוח כמעט מיידי, גם משלוח פיצה עלול להפוך לחלק מתמונת המודיעין.
