מפקד חיל האוויר, אלוף תומר בר, ביקר ביום שישי בבסיס תל נוף, שוחח עם טכנאי חיל האוויר בבסיס, והדגיש להם את תרומתם המכרעת במבצע "שאגת הארי". לאחר מכן עלה תומר בר על מטוס קרב מסוג F-15 לא לפני שהוריד מעל כתפיו את דרגות האלוף שעלולות להוות סיכון מוגבר לשלומו.
מדבריו של מפקד חיל האוויר, אלוף תומר בר: "72 השעות הראשונות, אין חיל האוויר בעולם שיכול היה לתת את מה שאתם נתתם. זה מרשים בכל קנה מידה. מה שהיה פה זה מרוץ נגד השעון, לשים איזשהו ׳שטיח׳ ולדכות את כל הטק"ק שכל רגע יכול לעוף לעבר מדינת ישראל.
אלוף תומר בר לפני היציאה לתקיפה באיראן.
"ראיתם, היו פה מטחי טילים, זה לא היה על האפס, אבל הרגל ההתקפית ששמנו בצורה מאוד אגרסיבית, חסכה הרבה מאוד חיי אדם. כל מטוס שאתם הכנתם, כל תקלה שאתם תיקנתם, יצר פה בעצם את ליבת התחבולה.
"זה עבד, ומשם אחרי 72 השעות האלה, שראיתם שכמות האש ירדה, עכשיו אנחנו בשיא הקטלניות, בקצב טוב ונכון, ואנחנו לא נעצור. אני רואה את הנחישות בעיניים שלכם, אני מאוד מאוד גאה. להתיישב ולדעת, שאתה יושב על מכונת מלחמה שאתם הכנתם אותה, ואתם דואגים שהכל יעבוד ואפשר לסמוך, וגם נחזור בשלום, זה תחושה עילאית, תחושה אמיתית של גאווה".
לאחר שאיתי בלומנטל חשף בכאן חדשות שמפקד חיל האוויר השתתף בעצמו בתקיפות באיראן, התחוללה סערה ברשת ועלו טענות כי מדובר בתעלול יח"צני מכוער תוך נטילת סיכון מיותר. נקל לשער את גודל הסיכון העצום של האפשרות שמפקד חיל האוויר היה חלילה מיורט מעל שמי איראן ונופל בשבי.
איתי בלומנטל החליט לא לשתוק והשיב לכל המבקרים וכתב: "עם סיום היממה השמינית של המלחמה, רציתי להתייחס לסערת הרשת התורנית: הטיסה של מפקד חיל האוויר תומר בר על F-15 לתקוף באיראן. אציין כבר בפתיחה: לא דיברנו, לא ביקשו ממני לכתוב, לא תדרכו אותי, וכמובן אני כותב את דעתי בלבד.
עוד כתב: "אלוף תומר בר עובד בשבועות האחרונים 24/7 על התוכניות באיראן, זה ביום ובלילה, מאות שעות דיונים, על הכתפיים שלו מערכי ההגנה האווירית, וכמובן התקיפות באיראן. הוא מתעסק רק בזה כבר חודשים ארוכים. "חוסר אחריות": חוסר אחריות זה לצאת לתקוף באיראן במכת הפתיחה, שעדיין ישראל וארה"ב לא השיגו עליונות אווירית מספקת. על פי האמריקנים, ישראל השיגה "עליונות אווירית" בשמי איראן כבר ביממה השלישית למבצע – כך שאחרי פגיעה משמעותית במערכי הנ"מ וההגנה של משמרות המהפכה זה יותר בטוח. ועדיין צריך לזכור שתמיד טיסה במדינת אוייב מסוכנת, בערך כמו כל כניסה ללבנון או לעזה.
בלומנטל הוסיף והתייחס לטענות נוספות: "ומה יקרה אם"? בכל פעילות מלחמתית יש סכנה, ואני בטוח שגם תומר בר מבין את המשמעויות. הוא אמור לסיים את תפקידו בחודש הבא (אולי זה יתארך לאור הנסיבות) ויש כבר מחליף שכבר החל בהליך חפיפה- תא"ל עומר טישלר. טישלר הוא מספר 2 בחיל האוויר שכיום מנהל את התיאום עם חיל האוויר האמריקני. כך שמדובר בסיכון מחושב.
לדבריו: "מפקדים התקפיים שואפים תמיד להיות קדימה, עד דרג מסויים, נגיד מ"פים ומג"דים זה מובן. מה שנקרא "פיקוד מלפנים". כשמדברים על מפקדים בכירים יותר תמיד יש דילמה האם להצטרף? ומתי?. גם הרמטכ"ל זמיר נכנס לעיתים לעזה, אחרי שמטהרים את השטח. כך נוהגים גם מפקדי פיקודים ואוגדות. זו דילמה אמיתית. כשתומר בר החליט לטוס לאיראן זה אחרי שהושגה "עליונות אווירית" בשמיים ואחרי שטייסי חיל האוויר צברו שעות טיסה והפיקו לא מעט מסקנות ולקחים. זה סיכון מחושב".




















