הטלוויזיה הממלכתית בטהרן קטעה הערב את שידוריה באופן דרמטי כדי לאשר את מה שרבים בעולם העריכו: מועצת המומחים הכריזה רשמית על מוג'תבא חמינאי כמנהיג העליון החדש של איראן. המינוי, שמסיים עשורים של המתנה בצל אביו, יוצא לפועל באחת השעות הקשות ביותר של המשטר, כשמערכות ההגנה האווירית שלו ספגו מכות קשות והבירה נתונה תחת איום מתמיד של תקיפות אוויריות במסגרת המערכה האזורית הכוללת.
אלא שהחגיגות בטהרן, אם ניתן לקרוא להן כך, מלוות בערפל כבד סביב מצבו הפיזי של המנהיג החדש. שמועות עקשניות המגיעות מתוך איראן וממקורות מודיעין מערביים גורסות כי מוג'תבא עצמו נפצע באחת התקיפות האחרונות על מתחמי השלטון בטהרן. העובדה שההודעה על מינויו לא לוותה בהופעה פומבית חיה מול קהל, אלא נותרה בגדר הכרזה רשמית המגובה בתמונות ארכיון, רק מחזקת את החשד שהיורש הטרי מנהל את המדינה מתוך בונקר מוגן כשהוא מחלים מפציעותיו.
בירושלים לא המתינו זמן רב כדי להבהיר למוג'תבא שהחסינות שניתנה לאביו במשך שנים לא תעמוד לו בנסיבות הנוכחיות. גורמים ביטחוניים בכירים הצהירו מוקדם יותר כי ישראל רואה במנהיג החדש מטרה לגיטימית לחיסול בכל רגע נתון. המסר מירושלים חד וברור: שינוי השם בראש ההיררכיה אינו משנה את גזר הדין של המשטר, וכל עוד איראן ממשיכה בדרכה התוקפנית, ראשו של היורש נמצא על הכוונת בדיוק כמו ראשי שלוחותיו בביירות ובשאר רחבי המזרח התיכון.
גם מעבר לים, התגובות למינוי השושלתי רחוקות מלהיות מקבלות. הנשיא דונלד טראמפ כבר הבהיר בהצהרה תקיפה כי המזרח התיכון אינו נחלה פרטית של משפחת חמינאי. הוא לעג לעובדה שמוג'תבא "נבחר" בזמן שהוא מסתתר בבונקרים מחשש מתקיפות המערב. טראמפ אמר: "אם הוא לא יכול להראות את הפנים שלו לעם שלו ביום הכי חשוב בחייו, הוא לא מנהיג – הוא אסיר שמחכה לגזר דינו".
הנשיא רמז כי מינויו של היורש רק מזרז את הצורך בהכרעה. הוא ציין כי מוג'תבא אחראי לדיכוי אלים של מפגינים ולמימון שלוחות הטרור במשך שנים, ולכן הוא "יורש את החובות של אביו, והחשבון הזה עומד להיסגר בקרוב מאוד".
טראמפ פנה ישירות לאזרחי איראן ואמר שהם ראויים להרבה יותר מאשר "עותק חיוור וחלש יותר" של אביו, והבטיח כי ארצות הברית תעמוד לצדם בתקופה של שינוי שלטוני אמיתי.
כעת, כשהוא לכוד בין שמועות על פציעה, איומי חיסול ישירים מישראל ווטו נחרץ מהבית הלבן, מוג'תבא חמינאי מתחיל את כהונתו בעמדת נחיתות חסרת תקדים. השאלה הגדולה המרחפת מעל טהרן הערב היא לא רק כמה זמן הוא יצליח לשלוט, אלא האם הוא יצליח לשרוד את השבועות הקרובים תחת המכבש המשולב של הקואליציה המערבית והתסיסה הפנימית הגוברת בתוך איראן עצמה.




















