בנק ישראל מותח ביקורת על החלטת הממשלה להגדיל את תקציב המדינה לשנת 2026, וקורא לצמצם הוצאות שאינן קשורות למלחמה – ובראשן חלק מהכספים הקואליציוניים. הדברים נאמרו היום (רביעי) בהתייחסות רשמית של הבנק למצב הכלכלי בצל מבצע "שאגת הארי".
לפי החלטת הממשלה, תקציב הביטחון יגדל בכ־32 מיליארד שקלים, ובמקביל הוקצתה רזרבה נוספת של כ־13 מיליארד שקלים למקרה שהלחימה תימשך זמן רב יותר. בבנק ישראל מציינים כי מדובר באירוע ביטחוני משמעותי שמטלטל את הכלכלה ועלול להכביד על הפעילות במשק.
בבנק מזהירים כי אי־הוודאות הכלכלית גבוהה, בין היתר בשל תנודתיות במחירי האנרגיה וההתפתחויות בזירה הבינלאומית. בעוד שבמשרד האוצר כבר עודכנה תחזית הצמיחה כלפי מטה בכחצי נקודת אחוז, בבנק ישראל מעריכים כי הפגיעה בפעילות הכלכלית עלולה להיות עמוקה יותר.
במסגרת ההמלצות, קורא הבנק לממשלה להימנע בתקופה הקרובה מהרחבת תוכניות תקציביות חדשות שאינן חיוניות למאמץ המלחמתי או לצמיחה ארוכת הטווח. בבנק מציינים במיוחד את הצורך לבחון מחדש תקציבים פוליטיים ותוספות תקציביות שאושרו השנה.
לפי הערכת הבנק, יחס החוב לתוצר של ישראל עשוי לעלות לכ־70% בשנת 2026 – נתון שמדגיש את הצורך בניהול תקציבי זהיר. על רקע זה מביעים בבנק הסתייגות גם מצעדים שמפחיתים הכנסות למדינה, כמו ריווח מדרגות המס או הרחבת הפטור ממע"מ על יבוא אישי.
בבנק ישראל מדגישים כי העלאת יעד הגירעון לצד צעדים שמפחיתים הכנסות אינה תואמת את הצורך לייצב את החוב הציבורי. לדבריהם, המציאות הביטחונית החדשה מחייבת מדיניות פיסקלית אחראית וזהירה.
בנוסף, בבנק מזהירים מפני שימוש לא מבוקר ברזרבה התקציבית שהוקצתה למלחמה. לדבריהם, חשוב שהסכום שהוקצה למקרה של התארכות הלחימה ישמש אך ורק לצרכים ביטחוניים ואזרחיים הקשורים למצב החירום.
בסיכום ההתייחסות מציינים בבנק כי אירועי השנים האחרונות הוכיחו עד כמה עימותים ביטחוניים יכולים להגדיל במהירות את החוב הלאומי. לכן, לדבריהם, על הממשלה להעניק עדיפות ברורה להוצאות הקשורות לביטחון ולחיזוק הצמיחה, ולהימנע מצעדים תקציביים שאינם חיוניים בתקופה הנוכחית.
