בעוד שמבצע "שאגת הארי" רושם הישגים חסרי תקדים בהשמדת נכסים אסטרטגיים, נתונים חדשים שמתפרסמים בבלומברג ובישראל מצביעים על כך שהמלחמה מתחילה לדשדש. והמערכה נגד מערך הטילים האיראני הופכת למורכבת יותר ויותר.
לפי דיווח בבלומברג, למרות גלי התקיפות המאסיביים של חיל האוויר הישראלי והאמריקאי, מספר משגרי הטילים של איראן נותר יציב במהלך השבוע האחרון. הדגש הוא על המשגרים הניידים, שמצליחים "להיעלם" בתוך השטח ההררי והאורבני של איראן, מה שמקשה על סגירת מעגלי תקיפה מהירים.
בצה"ל אישרו היום את הנתונים המורכבים: השמדת המשגרים: ההערכה המעודכנת עומדת על השמדה של כשני שלישים מכלל משגרי הטילים של איראן. מדובר בשיפור קטן בלבד לעומת ההערכה מהשבוע שעבר שעמדה על 60%. נראה כי ככל שהמערכה מתקדמת, איתור המשגרים הנותרים, המוסתרים היטב, הופך לקשה יותר.
השמדת ההגנה האווירית: במישור הזה נרשמה הצלחה כמעט מוחלטת – בישראל מעריכים כי 80% מיכולות ההגנה האווירית של איראן הושמדו, מה שמעניק למטוסי הקואליציה חופש פעולה כמעט מלא בשמי המדינה.
האיום הפשוט והקטלני: האיראנים, שמבינים כי המערכות הכבדות שלהם חשופות, עברו לשימוש בנשק "פשוט" אך אפקטיבי. גורמים בצה"ל מצביעים על שימוש גובר בטיל ה-358 (טיל נ"מ/כטב"ם "משוטט"). היתרון האיראני בנשק זה ברור: הוא דורש מערך הפעלה קטן ופשוט מאוד, ניתן לשיגור ממתקנים מאולתרים, ולכן קשה מאוד לאתר אותו באמצעי התצפית והמודיעין המתקדמים ביותר.
טיל ה-358 הוא נשק נ"מ חדש המהווה איום רציני על חיל האוויר. יכולתו לחמוק ממערכות ההגנה הקיימות, הופכת אותו ל"טורף שקט" המסוגל לפגוע בכלי טיס רבים ללא חשש ממתקפת נגד.
המערכה נכנסת לשלב של "משחקי חתול ועכבר". מצד אחד, איראן חשופה לחלוטין מהאוויר לאחר קריסת מערכי הנ"מ שלה. מצד שני, היא מצליחה לשמר יכולת שיגור שיורית ומטרידה באמצעות נשק נייד ופשוט. בישראל מבינים כי השגת "ניצחון מוחלט" על מערך הטילים תדרוש מודיעין מדויק יותר ופעילות ממושכת מול המטרות הניידות. גם כן יתכן כי המטרה הזאת לא תושג בלא הסכם.
