המתיחות הגוברת מול איראן והחשש להסלמה אזורית רחבה מעלים מחדש זיכרונות ממשברי הנפט הדרמטיים של שנות ה-70, ומעוררים חשש כי העולם עשוי לעמוד בפני משבר אנרגיה נוסף – ואף חמור יותר.
ראש סוכנות האנרגיה הבינלאומית, פאתי בירול, הזהיר כי המשך העימות עלול להביא לזעזוע משמעותי בשוק האנרגיה העולמי, כזה שיזכיר ואף יעלה בעוצמתו על משברי העבר.
משבר הנפט של 1973 נחשב לאחת מנקודות השבר הכלכליות הגדולות של המאה ה-20. במהלך מלחמת יום הכיפורים, מדינות ערב המפיקות נפט צמצמו את האספקה למערב והטילו אמברגו על מדינות שתמכו בישראל. בתוך זמן קצר זינקו מחירי הנפט ביותר מפי שניים, והעולם המערבי נכנס לטלטלה כלכלית עמוקה.
ההשפעה הייתה מיידית: תחנות דלק התרוקנו, תורים ארוכים השתרכו ברחובות, תעשיות נעצרו ומדינות רבות נקלעו למשבר כלכלי חריף. במקביל, נוצרה תופעה של סטגפלציה – שילוב של אינפלציה גבוהה לצד האטה כלכלית.
כמה שנים לאחר מכן, בשנת 1979, המהפכה האיראנית ומלחמת איראן–עיראק הובילו לזעזוע נוסף בשוק הנפט. גם אז נרשמו עליות חדות במחירים, מיתון עולמי ועלייה חדה באבטלה, במיוחד בארצות הברית.
כעת, על רקע האיומים מצד איראן והחשש לשיבוש תנועת הנפט דרך מצר הורמוז – אחד מעורקי האנרגיה המרכזיים בעולם – גוברת ההערכה כי תרחיש דומה עלול להתפתח שוב.
עם זאת, השווקים כבר מגיבים לכל התפתחות מדינית. לאחר הודעתו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ על פתיחת שיחות עם איראן ודחיית תקיפה בתשתיות האנרגיה, נרשמה ירידה חדה של כ-12 אחוזים במחירי הנפט – מה שמעיד על הרגישות הגבוהה של השוק לכל שינוי במצב.
למרות הירידה הזמנית, גורמים כלכליים מזהירים כי כל פגיעה בזרימת הנפט או הסלמה נוספת באזור עלולה להוביל לעליות מחירים חדות, לפגיעה בצמיחה העולמית ולהכבדה משמעותית על יוקר המחיה.
המשמעות ברורה: העולם אולי התקדם מאז שנות ה-70, אך התלות באנרגיה נותרה בעינה – וכל זעזוע במזרח התיכון עדיין מסוגל לטלטל את הכלכלה הגלובלית.
