לאחר שבאו לא מוכנים: בג"ץ הורה לפרקליטות להציג מתווה לקיום תפילות

בתום דיון מרתוני בבית המשפט העליון, במסגרתו עלו טענות קשות על התנהלות פיקוד העורף אל מול הנהלת הקרן למורשת הכותל, ועל כך שכלל לא נבחנו האפשרויות לקיום תפילות של מאות בני אדם במרחבים מוגנים בהתאם להנחיות גם בעת מלחמה, פרסמו השופטים את החלטתם בה הורו לפרקליטות לגבש בתוך שבועיים את עמדת המדינה בצורה מסודרת ורשמית.

אתמול הגישה הפרקליטות את עמדתה לבג"ץ וביקשה למחוק לחלוטין את העתירה שהגיש ארגון 'אמת ליעקב בישראל' על סגירת הכותל המערבי ומניעת הזכות האזרחית הבסיסית לקיום תפילות במקום הקדוש. בג"ץ דחה את הנימוק של "שינוי נסיבות" לאור הפסקת האש שהחלה בינתיים, והבהיר כי קיימת חשיבות רבה בדיון העקרוני בנושא.

בהחלטה שניתנה היום (שישי), קבע הרכב השופטים בראשות הנשיא יצחק עמית והשופטים יחיאל כשר ורות רונן, כי על המדינה להגיש תצהירי תשובה מפורטים עד ליום ה-26.4.2026 – בעוד כשבועיים בלבד.

בית המשפט אימץ את טענת ארגון "אמת ליעקב בישראל" כי המדינה טרם גיבשה מדיניות סדורה המאזנת בין צרכי הביטחון לזכויות היסוד. השופטים הבהירו כי לא נשקלה הזכות של חופש הפולחן בעת שפיקוד העורף הורה על סגירה גורפת של הכותל המערבי.

במהלך הדיון אמר נציג פיקוד העורף, כי גורמי המקצוע בפיקוד העורף אינם המחליטים בנושא מדיניות ההתגוננות, אלא הם רק הגורם המקצועי שממליץ לשר הביטחון ולממשלה על המדיניות הראויה. לדבריהם, מפקד פיקוד העורף חותם על המדיניות בשם שר הביטחון.

עוד טען נציג פיקוד העורף, כי הציעו לשר לביטחון לאומי לפרוס מיגוניות ברחבת הכותל אולם לאחר שבחן את האפשרות החליט לא לקדם אותה.

השופטים הורו למדינה לספק מענה בשני צירים קריטיים שעלו בעתירה שהוגשה כנגד סגירת הכותל:

הבחנה בין סוגי מיגון: בית המשפט דרש מהמדינה התייחסות מפורשת להבחנה בין "מרחב מוגן תקני" לבין "מרחב מוגן אחר" (כגון חללים תת-קרקעיים).

מבחן השוויון והאכיפה: המדינה נדרשה לספק נתונים על אכיפת הנחיות פיקוד העורף במקומות אחרים, זאת לאור טענת הארגון לאפליה לרעה בהנחיות שהובילו לסגירת המקומות הקדושים.

איזון חוקתי: המדינה נדרשת להציג כיצד תאזן בין שיקולי הביטחון לבין הזכות ליסוד ל"חופש הדת והפולחן".

במהלך הדיון, הציגו פרקליטי הארגון, עו"ד זלמן בלאק ועו"ד נתן רוזנבלט, קו תקיף שחשף את האבסורד במדיניות הנוכחית. נציגי הארגון הניחו על שולחן בית המשפט דרישות אופרטיביות ברורות:

מיצוי הנדסי של "עיר המקלט" בכותל: הכרה בחללים התת-קרקעיים ובמנהרות הכותל כמרחבים מוגנים. הארגון הציג נתונים לפיהם מתחמים אלו לבדם יכולים לאכלס כ-1,000 איש בביטחון מקסימלי.

הכרה במתחמים קיימים: דרישה לאישור מיידי של מתחמים המאכלסים כ-150 איש ועיבוי תשתיות על ידי הוספת מיגוניות ברחבת החניון בכותל.

סוף לשרירותיות: מעבר לנהלים קבועים ושקופים שימנעו את "חרדת הביטול" המלווה את אירועי מירון והכותל.

תגובת ארגון "אמת ליעקב בישראל": "היום הובהר בבית המשפט: חופש הפולחן אינו זכות נחותה. אנו מברכים על החלטת השופטים שקצבו למדינה זמן קצר ונוקשה לספק תשובות. דרישתנו להכרה ב'מרחב מוגן אחר' – אותם חללים תת-קרקעיים בכותל שיכולים לאכלס כ-1,000 איש – קיבלה ביטוי מפורש בהחלטה. לא נשלים עוד עם מדיניות של אי-ודאות הפוגעת במתפללים. הגיעה העת לאיזון אמיתי בין דרישות פיקוד העורף לזכויות האדם וכבודו. הסחבת נגמרה – כעת הגיע זמן המעשים."