מה עשו רצועות עור על רגליו של הבז הנדיר במדבר יהודה?

במהלך סקר דורסים במדבר יהודה, נחשפה דרמה מהטבע: בז מדברי נדיר, שנלכד בניגוד לחוק למטרות ציד ושעשוע, הצליח להימלט כשהרצועות עדיין על רגליו – ולשקם את חייו כנגד כל הסיכויים הסיפור המרגש
מאת: מערכת החדשות

סיפור של הישרדות, חופש ותקומה: צוותי רשות הטבע והגנים, שעסקו לאחרונה בסקר דורסים שגרתי במצוקי מדבר יהודה, לא ציפו למחזה כזה. מבעד לעדשות הטלסקופ הם זיהו קן פעיל של בז מדברי – אחד העופות הדורסים הנדירים והמרשימים בישראל, שמצוי בסכנת הכחדה חמורה (פחות מ-50 זוגות מקננים נותרו בארץ).

אולם, כשביקשו לבחון את מצבם של ההורים, גילו הצוותים פרט חריג ומצמרר: מרגליו של אחד הבזים השתלשלו רצועות עור ארוכות – עדות כואבת לכך שהבז הזה לא תמיד היה חופשי.

מהשבי הלא חוקי – לחופש במדבר
המשמעות של רצועות העור ברורה וכואבת: הבז הזה הוא "פליט שבי". הוא נלכד באופן לא חוקי כחלק מתופעת ה"בזיארות" – מסורת עתיקה שהפכה לתעשייה כלכלית פסולה, במסגרתה נלכדים דורסים מהטבע ומשמשים לציד לשם שעשוע או כ"חיות מחמד" יוקרתיות, בעיקר במדינות המפרץ.

אבל הבז המדברי הזה הוכיח שרוח החופש חזקה מהכל. הוא הצליח להימלט משוביו, ולמרות הטראומה והרצועות הכבדות שעדיין קשורות לרגליו ומקשות על התעופה והציד – הוא חזר לטבע הפראי. שם, כנגד כל הסיכויים, הוא מצא בת זוג והקים קן. כיום, הזוג הנדיר מגדל בגאווה שני גוזלים בריאים בלב המדבר.

"סימני השבי עדיין עליו – אך הוא משגשג"
חנן לבבי, פקח נשרים ודורסים במדבר יהודה, מספר בהתרגשות: "יש משהו מצמרר ומעורר השראה בו-זמנית במפגש כזה. מדובר בבז שנשא עליו את סימני השבי, ובכל זאת הצליח לא רק לשרוד אלא לשגשג. זה סיפור על היכולת המדהימה של חיות בר להשתקם, אם רק נותנים להן הזדמנות".

אוהד הצופה, אקולוג עופות ברשות הטבע והגנים, מוסיף ומזהיר מפני התופעה: "הביקוש הגבוה לבזים מוביל ללכידת פרטים מהטבע, לעיתים גם בישראל, ופוגע באוכלוסיות שכבר נמצאות תחת איומים שונים. הבזיארות פוגעת אנושות במאזן האקולוגי שלנו".