בית המשפט העליון דן בשעה זו בהרכב מורחב של תשעה שופטים בעתירות הדרמטיות להדחת השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר – דיון שמסתמן כאחד הנפיצים בתולדות המערכת המשפטית בישראל.
כבר בפתיחת הדיון נרשמה הסלמה חריגה, כאשר חמישה חברי כנסת ושרים הוצאו מהאולם לאחר שהתפרצו לעבר השופטים. בין המורחקים: ח"כ אלמוג כהן, השרה עידית סילמן וח"כ טלי גוטליב. השופט יצחק עמית הבהיר כי לא תתאפשר כל הפרעה לדיון, והורה על הרחקה מיידית של המפריעים.
במהלך הדיון נרשמו עימותים חריפים בין נציגי הממשלה לשופטים. השופט עופר גרוסקופף העלה תהייה עקרונית:
"אם שר פועל לפוליטיזציה של המשטרה – ייתכן שלראש הממשלה אין אינטרס להזיז אותו", אמירה שהמחישה את עומק המחלוקת סביב סמכויות הפיקוח.
מנגד, נציג הממשלה, עו"ד מיכאל ראבילו, טען כי לבית המשפט כלל אין סמכות להתערב:
"הסמכות למנות או לפטר שר נתונה לראש הממשלה בלבד".
ברקע הדברים, שר המשפטים יריב לוין החריף את הטון והבהיר כי הממשלה לא תקבל הכרעה שיפוטית שתורה על הדחת השר:
"בן גביר ימשיך לכהן בתפקידו – הסמכות הבלעדית נתונה לממשלה", קבע, במה שנתפס כהתנגשות ישירה בין הרשויות.
השופטים מצדם ניסו לבלום את ההסלמה והציעו מתווה פשרה, הכולל חזרה להסכמות בין השר ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, תוך קביעת כללים ברורים למעורבות השר בעבודת המשטרה.
במקביל, היועמ"שית ממשיכה להחזיק בעמדה תקיפה, לפיה מדובר ב"מקרה קיצוני" של פגיעה בעצמאות המשטרה ובזכויות אדם, המחייב התערבות שיפוטית חריגה.
גם השר בן גביר עצמו לא נותר חייב, ובכניסה לדיון אמר:
"הטענה שאני קובע מדיניות ומתערב – נכונה. בשביל זה נבחרתי".
לדבריו:
"לא נבחרתי להיות עציץ. נבחרתי למשול – ולא לאפשר לפקידים לקבוע מדיניות במקום נבחרי הציבור".
בתוך כך, במערכת הפוליטית כבר נערכים לאפשרות של הסלמה נוספת, כאשר הקואליציה מקדמת במקביל חקיקה שתמנע מבג"ץ להתערב במינויי שרים בעתיד.
הדיון, שטרם הסתיים, עשוי להפוך לנקודת מפנה ביחסים בין הרשות השופטת למבצעת – ואף להוביל למשבר חוקתי חסר תקדים בישראל.
יש לציית אך ורק לחוק הכתוב
ומה אומר החוק הכתוב??