למרות הצהרותיו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ על השמדת הצי האיראני, המציאות במפרץ הפרסי מציירת תמונה מורכבת יותר. לפי דיווחים, בעוד הספינות הגדולות, הצוללות והבסיסים הצבאיים של איראן ספגו פגיעות קשות, דווקא הכוח הימי הלא־קונבנציונלי של משמרות המהפכה נותר פעיל – ומצליח לערער את היציבות באזור.
הכוח הזה, מבוסס על אלפי סירות תקיפה קטנות ומהירות, לצד רחפנים וטילים חופיים. למרות ממדיו הצנועים, הוא מותאם במיוחד ללחימה במים הצרים של מצרי הורמוז – אחד מנתיבי השיט האסטרטגיים בעולם. לפי הערכות, הסירות מסוגלות להגיע למהירויות גבוהות במיוחד ולשאת חימוש מגוון, מה שהופך אותן לאיום אפקטיבי על כלי שיט גדולים בהרבה.
גורמים ביטחוניים מציינים כי ההחלטה האמריקנית להתמקד בהשמדת היכולות הכבדות של איראן הותירה את המערך הקטן כמעט ללא פגיעה. התוצאה: גם לאחר מתקפות נרחבות, איראן עדיין מסוגלת לאיים על תנועת הספינות ולהרתיע חברות ספנות מלעבור באזור.
לדברי מומחים, המפתח להבנת האסטרטגיה האיראנית טמון בכך שאין צורך בשליטה מלאה בים כדי ליצור אפקט. מספר תקיפות נקודתיות, או אפילו איום מתמשך, מספיקים כדי להקפיץ מחירים וליצור אי־ודאות בשווקים הבינלאומיים.
בפועל, מדובר באיום על חלק משמעותי מאספקת הנפט העולמית העוברת במצר. החשש המרכזי בקרב גורמים אמריקניים אינו רק היכולת של איראן לפעול – אלא גם הנכונות שלה להמשיך ולהסלים, גם במחיר כבד.
