מאחורי הקלעים של המשבר האזורי, נחשפים פרטים חדשים על המשא ומתן שהתנהל בין ארצות הברית לאיראן – בתיווך מפתיע של פקיסטן.
למרות מצבה הפנימי המורכב, הצליחה פקיסטן לבסס את עצמה כגורם מרכזי בתיווך בין הצדדים. היא שימשה כצינור להעברת מסרים חשאיים בין וושינגטון לטהרן כבר מתחילת העימות, ואף אירחה שיחות ישירות באסלאמאבאד.
סבב השיחות הראשון נמשך יותר מ-20 שעות, אך הסתיים ללא הסכם. עם זאת, הצדדים השאירו את ערוצי התקשורת פתוחים והחלו להיערך להמשך המגעים.
במהלך השיחות חולק הדיון למספר נושאים מרכזיים, בהם תוכנית הגרעין, הסנקציות, נכסים מוקפאים, סוגיית מצרי הורמוז והביטחון האזורי. במקביל, הופעלו מאמצים לגייס תמיכה ממדינות נוספות כדי לייצב את הפסקת האש ולמנוע הסלמה.
הבחירה בפקיסטן כמתווכת נבעה משילוב אינטרסים: קשרים ביטחוניים עם ארה״ב לצד יחסים עם איראן, וכן תלות אזורית שמגבירה את רצונה ביציבות. בנוסף, למדינה ניסיון קודם בניהול ערוצים דיפלומטיים חשאיים בין מעצמות.
גורם מרכזי נוסף בתהליך הוא הצבא הפקיסטני, שלקח חלק פעיל בניהול הקשרים ובהעברת מסרים בין הצדדים. לפי דיווחים, הקשר הישיר בין גורמי ביטחון האיץ את קבלת ההחלטות והגביר את האמון בין הצדדים.
למרות ההתקדמות, הפערים בין ארה״ב לאיראן נותרו עמוקים. ההערכה היא כי אם יושג הסכם, הוא יהיה הדרגתי ויתמקד תחילה בהארכת הפסקת האש ובהסדרים זמניים, לפני מעבר לסוגיות מורכבות יותר.
בשלב זה, הסיכוי להסכם חלקי קיים – אך הדרך להסדרה מלאה עדיין ארוכה ותלויה בהחלטות מדיניות ובאיזון בין האינטרסים של שני הצדדים.
