מנסה לשדר עוצמה צבאית: א-סיסי חנך את "הפיקוד האסטרטגי"

נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי חנך אמש (שבת) את מפקדת "הפיקוד האסטרטגי של המדינה" בבירה המנהלית החדשה, ובנאום ארוך ורחב היקף שילב בין מסר ביטחוני תקיף, סקירה פוליטית על אירועי השנים האחרונות, מחוות פומביות לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ ולנשיא רוסיה ולדימיר פוטין, וכן שורת הנחיות כלכליות פנימיות לממשלת מצרים.

הדמיה של מטה "הפיקוד האסטרטגי" של מצרים.

לפי הודעת הנשיאות המצרית, הטקס נערך במעמד בכירי הצבא והמדינה, וכלל מסדר צבאי, מטסי אפאצ'י, מופעי צניחה וחתימה רשמית של א-סיסי על מסמך פתיחת המפקדה החדשה. בדבריו תיאר א-סיסי את הפיקוד האסטרטגי כ"קפיצת מדרגה" ביכולות השליטה, הפיקוד וניהול המשברים של מצרים, והדגיש כי מדובר במערכת שאינה מיועדת רק לניהול עימותים צבאיים, אלא גם להתמודדות עם אתגרי חירום רחבים, תוך הישענות על תשתית טכנולוגית מתקדמת, מערכות תקשורת מאובטחות ויכולות איסוף וניתוח מידע.

א-סיסי הכריז בטקס כי פתיחת המפקדה החדשה נועדה לבטא את מעמדה של מצרים כ"מדינת שלום ויציבות", אך גם כמדינה שמסוגלת להתמודד עם אתגרים ולהגן על נכסיה באמצעות אחדות העם והצבא. לדבריו, המתחם החדש נועד לחזק את התיאום בין זרועות הכוחות המזוינים, לשפר את המוכנות המבצעית ולאפשר תגובה יעילה ומהירה מול איומים משתנים.

במצרים הדגישו כי פתיחת מתחם "הפיקוד האסטרטגי" אינה רק אירוע צבאי, אלא גם שלב מרכזי בהעמקת המעבר של מוסדות המדינה אל הבירה המנהלית החדשה. בהודעת מועצת השרים המצרית נמסר כי מעבר מוסדות הריבונות לעיר החדשה הוא "צעד צירי בבניית הרפובליקה החדשה", וכי המתחם – המכונה "האוקטגון" – בעל שמונה צלעות, תוכנן על פי הדגמים המתקדמים בעולם בתחום הפיקוד והשליטה. לפי ההודעה, הוא כולל מערכות חדישות של פיקוד, שליטה, תקשורת וקבלת החלטות, ונועד להעלות את רמת התיאום בין זרועות הצבא ולשפר את מוכנות המדינה לאתגרים אזוריים ובינלאומיים.

בקהיר הסבירו כי פרויקט הבירה החדשה, שהושק כבר בשנת 2015, נועד לא רק להקים עיר מודרנית, אלא גם לארגן מחדש את מוסדות השלטון בסביבה מתקדמת טכנולוגית, להפחית את העומס מעל קהיר ולהקים מרכז שלטוני ריבוני חדש שירכז את מוסדות המדינה. הפרויקט משתרע על שטח של כ-700 קמ"ר, ובשנה האחרונה החל המעבר ההדרגתי של משרדי הממשלה לרובע הממשלתי בבירה החדשה, ובהמשך הועבר גם הפרלמנט.

הנאום נשא גם אופי פוליטי מובהק, משום שנערך במקביל לציון 13 שנים למהפכת 30 ביוני – היום שבו הודח שלטון האחים המוסלמים במצרים. א-סיסי תיאר את אותה מהפכה כרגע שבו העם המצרי "החזיר את מצרים מידי הקיצונים והטרוריסטים", וטען כי המדינה ניצלה מנפילה לכאוס, לשפיכות דמים ולפירוק. הוא שב והציג את הצבא והמשטרה כמי שניהלו מערכה קשה נגד הטרור בשם העם המצרי ובשם האזור כולו.

בתוך כך קשר הנשיא המצרי בין הקמת הבירה החדשה לבין אירועי הטלטלה של האביב הערבי שפרץ בשנת 2011 ואילך. לדבריו, באותן שנים הופעלו לחצים כבדים על מוסדות המדינה, ובהם מצור על בית המשפט החוקתי, הפרלמנט ומשרד ההגנה, ולכן היה צורך לבנות מרכז שלטוני חדש שיבטיח רציפות תפקודית וימנע הישנות של מצבים שבהם מוסדות המדינה פועלים תחת איום ישיר. א-סיסי טען כי "המרושעים והטרוריסטים לא יפסיקו", ולכן על מצרים להמשיך להיערך לאיומים חדשים ולהחזיק במנגנוני הגנה חזקים ויציבים.

בהמשך עבר הנשיא המצרי לזירה האזורית והקדיש קטע בולט לשורת המשברים במזרח התיכון. הוא מנה את המלחמה בעזה, המערכה מול איראן, המלחמה באוקראינה, משבר הקורונה והפגיעה בהכנסות תעלת סואץ כתוצאה מהתקיפות של החות'ים בים האדום, ואמר כי מצרים איבדה יותר מ-10 מיליארד דולר מהכנסות התעלה בעקבות ההתקפות על ספינות באזור באב אל מנדב. עוד ציין את גל הפליטים שנכנס למצרים ואת העלייה במחירי האנרגיה והמזון.

בנקודה הזו הגיע גם אחד הקטעים המדיניים הבולטים בנאום: א-סיסי שיבח בפומבי את נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, ואמר כי הוא מעריך את מאמציו שהובילו ל"הסכם שארם א-שייח'" להפסקת המלחמה בעזה, וכן להסכם הפסקת המלחמה עם איראן. הנשיא המצרי קרא "לתמוך בהסכמים הללו ולהתעקש על יישומם המלא", תוך מניעת כל ניסיון לסכל אותם או לעקוף אותם.

לצד זאת הדגיש א-סיסי כי הפתרון היסודי למשברי האזור נותר, מבחינת מצרים, הסדר כולל לסוגיה הפלסטינית שיוביל להקמת מדינה פלסטינית שבירתה מזרח ירושלים. לדבריו, "לא יהיה שלום יציב, לא יציבות אמיתית ולא נורמליזציה עממית בלי שלום צודק שיסיים את הכיבוש ויחזיר את הזכויות לבעליהן".

א-סיסי שילב בדבריו גם מחווה לרוסיה, כאשר הודה לנשיא ולדימיר פוטין על שיתוף הפעולה בפרויקט תחנת הכוח הגרעינית בא-דבעה. הוא ציין כי בתוך ימים ספורים צפויה מצרים לקדם את שלב התקנת כלי הלחץ של הכור השני בתחנה, והציג את הפרויקט כאחד ממנועי הצמיחה העתידיים של המדינה וכמקור לאנרגיה נקייה שתשרת את המשק המצרי.

בחלק הפנימי כלכלי של הנאום פרסם הנשיא המצרי שורת הוראות לממשלה: פתיחת מרחב לדיון תקשורתי "אובייקטיבי" שיכלול גם דעות שונות, קיום כינוס שנתי לבחינת מצב התקשורת המצרית, חיזוק החיים המפלגתיים והשלמת ההיערכות לבחירות לרשויות המקומיות, גיבוש תוכנית לאומית להורדת יוקר המחיה באמצעות הרחבת השווקים ומכירת מוצרי יסוד, והכנת תוכנית כלכלית מצרית חדשה שתיכנס לתוקף לאחר סיום מסלול הרפורמות מול קרן המטבע הבינלאומית.

בנוסף הורה א-סיסי להאיץ את יציאת גופי המדינה מפעילויות כלכליות שניתן להעביר למגזר הפרטי, לחזק את המאבק בשחיתות, לקדם את הדיגיטציה במוסדות המדינה, להמשיך ברפורמות במערכת החינוך ולבצע ארגון מחדש של מנגנון התמיכה בעסקים קטנים ובינוניים כדי להגביר את השתלבות הצעירים בכלכלה.

הנאום כולו נועד לשדר מסר כפול: כלפי פנים – יציבות, שליטה והמשך בניית "הרפובליקה החדשה" בצל מצוקה כלכלית ולחץ אזורי; וכלפי חוץ – הצגת מצרים כמדינה שמבקשת למצב את עצמה כמרכז אסטרטגי, כמתווכת אזורית וכשחקן שמחזיק בקשרים פתוחים גם עם וושינגטון וגם עם מוסקבה.

צילומים: לשכת נשיאות מצרים