גבעת הרואה, ליד אריאל. יישוב קהילתי שוקק חיים עם עשרות משפחות דתיות בבנימין, מתחילת המלחמה בעזה גויסו תושבים רבים ביישוב ללחימה בכלל הגזרות, וכן הוקמה בו מסגרת הגמ"ר (-הגנה מרחבית), אולם זו לאחרונה פורקה ונסגרה.
הבוקר (ראשון) קמים תושבי היישוב בחרדה עמוקה. לראשונה מתחילת המלחמה (לפני כשנתיים וחצי), הצבא מאשר לערבים מכפר המרצחים סינג'יל הסמוך, לבוא לחרוש את השטחים החקלאיים הצמודים ליישוב. מדובר בשטחים שבעלותם אינה ברורה שטרי הבעלות חסויים ולא ניתן להוכיח למי השטח שייך. בפועל מדובר בחריש שצפוי להתקיים לדברי התושבים עד לקו הבתים ממש.
בנקודה זו חשוב לציין שמדובר ביישוב ללא גדר. ומדובר בנטילת סיכון ביטחוני עצום.
לפני חצי שנה התושבים הבחינו שכאשר אישרו לערבים להגיע למסיק באזור הם ביצעו למידה של הצירים והכינו נתיבי הגעה נסתרים. ראו אותם יושבים מתצפתים ומצביעים על הישוב. בנוסף במסיק הם נכנסו עם בלוני גז ומצברים. התושבים גם ראו טרקטורים מתאמנים על פריצת צירים.
התושבים ביישוב מתוסכלים מאוד, להבנתם הערבים עושים תרגול פשיטה על היישוב, פותחים צירים לאורך כל הדרך, לדבריהם למרות שהגעת הפועלים אמורה להיות בציר מסודר, בפועל, כשמאשרים להם להתקרב הם מגיעים בכמה צירים במקביל, והתושבים חוששים שהם נערכים לטבח רצחני על היישוב.
כל האירועים הללו מתרחשים כאשר בוטל ההגמ"ר והיישוב מרגיש חשוף ופגיע.
ביום שישי האחרון הבינו התושבים כי האירוע התבטל לבסוף, אולם במהלך השבת הופתעו לראות תגבור כוחות צבאיים במרחב מה שלימד אותם על היערכות לקראת החריש המסוכן.
פנינו לדובר צה"ל על מנת לקבל את תגובתו לשאלות הבאות:
א. האם ההוראה לאשר לערבים לחרוש בסמוך ליישוב ללא גדר התקבלה בהוראת אלוף הפיקוד אבי בלוט?
ב. כיצד הצבא נערך להגן על היישוב מפני המחבלים שעלולים להתקרב אליו חלילה?
ג. מה גרם לשינוי המדיניות כעת לאחר שנתיים וחצי?
ד. האם התקיים שיח מול התושבים היהודים באזור, על מנת לשמוע את חששותיהם ולהבין כיצד נותנים להם מענה ראוי?
ה. מדוע ביום שישי הבינו התושבים שהחריש בוטל והופתעו במהלך השבת לפתע לראות הכנות של הצבא תוך חילול שבת לקראת החריש?
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: צה"ל שם בראש סדר העדיפויות שלו את ביטחון התושבים. החריש תואם עם כל הגורמים הרלוונטיים ובכפוף להערכות מודיעין, והעובדים בו אושרו מודיעינית. החריש יתבצע באבטחת כוחות צה"ל.
בינתיים תושבי גבעת הרואה יצאו לשטח לתפילת שחרית של ראש חודש בניסיון לביטול רוע הגזירה.
