דרמה בבית המשפט: חוקר בתיק 2000 הודה – “הצגתי נתון שקרי כדי לחלץ אמירה”

דיון סוער בבית המשפט המחוזי בירושלים חשף היום התפתחויות דרמטיות בתיק 2000, כאשר חוקר בכיר לשעבר ביאח״ה, עודד בן משה, הודה במהלך עדותו כי הציג לנוני מוזס נתון עובדתי שגוי במכוון, במטרה להפעיל עליו לחץ ולחלץ ממנו אמירה מפלילה.

העדות ניתנה במסגרת חקירה נגדית של צוותי ההגנה, שהציגו שורה של מסמכים, תמלילים וחומרים פנימיים מהחקירה. במהלך הדיון עלה כי החוקרים השתמשו לעיתים בטקטיקות של הצגת “עובדות” שלא היו מבוססות, מה שמעלה סימני שאלה משמעותיים לגבי אמינות חלק מהעדויות שנגבו בתיק.

אחד הרגעים הבולטים בדיון התרחש כאשר הוצג לחוקר תמליל חקירה שבו נאמר לנוני מוזס כי לא התקבלה החלטה של הנהלת הקואליציה – למרות שבפועל החלטה כזו התקבלה יומיים קודם לכן. החוקר התקשה להסביר את הפער והודה כי אינו זוכר את הפרטים במדויק.

במקביל, ההגנה הציגה שורה של ראיות שלטענתה לא קיבלו ביטוי מספק במהלך החקירה, בהן התכתבויות פנימיות המעידות על מניעים פוליטיים וכלכליים סביב קידום חוק “ישראל היום”. עוד נטען כי חלק מהחומרים הוסתרו מהנחקרים ולא הוצגו בפניהם בזמן אמת.

בנוסף, עלו טענות לכשלים מערכתיים בניהול התיק, כאשר חוקרים שונים פעלו במקביל מבלי להיחשף לעדויות מרכזיות שנגבו על ידי צוותים אחרים. מצב זה, לפי ההגנה, הוביל לכך שחוקרים לא היו מודעים לראיות שעשויות דווקא לזכות את החשודים.

עוד נקודה משמעותית שעלתה בדיון היא עדויותיהם של עורכים בכירים בעיתון “ידיעות אחרונות”, שלפיהן לא הייתה מעורבות ישירה של נוני מוזס בתכני המערכת. החוקר אישר כי אכן לא התקבלו עדויות הקושרות את מוזס להתערבות כזו, דבר שעשוי לערער את אחד מיסודות כתב האישום.

העימותים באולם היו חריפים, וכללו חילופי דברים קשים בין צוותי ההגנה לתביעה, כאשר השופטים נאלצו להתערב כדי לאפשר את המשך הדיון.

החשיפות האחרונות עשויות להשפיע באופן משמעותי על המשך ניהול התיק, במיוחד בכל הנוגע למשקל הראייתי של הודעות שנגבו במהלך החקירה. כעת, בית המשפט יידרש לבחון עד כמה ניתן להסתמך על חקירות שבמהלכן הוצגו לנחקרים נתונים שאינם תואמים את המציאות.