ה"גדעון" הראשון הגיע לנבטים: אלו המשימות האסטרטגיות שממתינות לו

חיל האוויר קלט השבוע את מטוס התדלוק האסטרטגי הראשון מסוג בואינג KC-46A "פגסוס", שקיבל בישראל את הכינוי "גדעון", במהלך שבצה"ל מציגים כמכפיל כוח המרחיב באופן ניכר את טווח הפעולה, חופש הפעולה והעצמאות המבצעית של צה"ל בזירות רחוקות. המטוס נחת בבסיס נבטים ביום רביעי, פחות מחודש לאחר טיסת הבכורה שלו בארצות הברית.

המטוס שהגיע לישראל הוא הראשון מבין שישה מטוסי תדלוק שרכש משרד הביטחון מחברת בואינג. בשבוע שעבר נפתחה בבסיס נבטים טייסת התדלוק החדשה "גדעון" (46), האמונה על תפעול ותחזוק המטוסים החדשים. בהמשך צפויה הטייסת להתאחד עם טייסת "ענקי המדבר" (120) ולהוביל את מערך התדלוק והתובלה של חיל האוויר.

סא"ל א', מפקד טייסת 46: "מדובר במטוס בעל איכויות רבות, אשר הולך להגדיל ולהרחיב את יכולותיו של חיל-האוויר בכל יעד".

"בטווח הזמן הקרוב, ה'ראם' עדיין נשאר בשימוש", מדגיש סא"ל א'. "בהמשך תיבחן הפרידה ההדרגתית ממנו – והכוח המתדלק של חיל-האוויר נשאר עצים ורחב בכל עת. המטוס הוא בעל מעטפת תדלוק רחבה, מערכות תדלוק מהמתקדמות בעולם ובעל מנעד רחב יותר של יכולות".

קליטת המטוס נועדה לתת מענה ישיר למגבלה מרכזית שנחשפה במלוא עוצמתה במבצע "שאגת הארי". על פי הנתונים, מטוסי הקרב הישראליים ביצעו במהלכה כ-8,500 גיחות נגד משגרי טילים בליסטיים, מערכות הגנה אווירית, מתקני פיקוד, תשתיות לייצור אמצעי לחימה ואתרים הקשורים לתוכנית הגרעין. רוב המטרות הן במרחק של 1,500 עד 2,000 קילומטר משטח ישראל – טווח המחייב תדלוק אווירי חוזר, משום שמטוסי ה-F-35I, ה-F-15I וה-F-16I, הנושאים חימושים, אינם יכולים לקיים משימות חדירה עמוקה במרחקים אלו ללא תמיכת מטוסי תדלוק.

הניסיון המבצעי הראה כי הגורם המגביל העיקרי לפעילות אווירית מתמשכת לא היה מספר מטוסי הקרב, אלא קיבולת התדלוק האווירי ומשך השהייה של מטוסי התדלוק. במהלך המערכה נשענה ישראל בעיקר על מטוסי בואינג 707 מטייסת "הראם" (210), מדובר במטוסים ישנים משנות השישים, בתוספת מטוסי KC-135 אמריקאיים – חלקם המריאו מישראל.

מגבלה זו השפיעה ישירות על זמן השהייה מעל היעדים, על מרווחי הדלק הרזרבי, על תכנון ההסטה ועל היכולת לקיים מספר גלי תקיפה במקביל. המבצע האחרון חידד אפוא את ההבנה בדבר הצורך בהגדלת צי המתדלקים וביכולת לקיים רצף תקיפות ארוך ומתמשך במרחבים רחוקים, באופן עצמאי וללא הסתמכות על מדינות אחרות או על תשתיות זרות.

אחרי קליטתו בארץ, חיל-האוויר, בשיתוף תעשייה אווירית יבצעו את ההתקנות של המערכות הישראליות. טייסת 46 צפויה אף היא לכלול בצוותיה שיתופי פעולה רבים. "בקרב הצוותים נמנים אנשים מנוסים מהתעשייה האווירית, לצד צוותי-אוויר, בומרים ופקחים, לצד צוותי קרקע ואנשי מטה", מתאר סא"ל א'. "אף על פי שמדובר במטוס תדלוק, הוא מבצעי לחלוטין. המרחקים שהוא טס והסיוע שהוא מסוגל להעניק, יהיו לחלק בלתי נפרד מהעשייה המבצעית".

השפעתו של מטוס "גדעון" תבוא לידי ביטוי באוויר המזרח התיכון כבר בזמן הקרוב. "השאלה על טווח הטיסה אינה רלוונטית – המטוס הזה יכול להגיע לכל נקודה בעולם", מסכם סא"ל א'. "זהו יום היסטורי. שנים של הכנה ועבודה מגיעות לסיומן – וכעת המשימה של 'גדעון' יוצאת לדרך, לשמור על ביטחונה של מדינת ישראל בעת הזו ומול אתגרי העתיד".

שילוב מנצח בין הנדסה עולמית לחדשנות ישראלית

ה"גדעון" נושא למעלה מ-200,000 ליבראות דלק להעברה, לעומת כ-180,000 במטוסי ה"ראם" המזדקנים – תוספת של כ-15% ביחס למערך הקיים. אך לא בכך בלבד עיקר היתרון: בזכות צריכת דלק עצמית נמוכה יותר, מסוגל המטוס לבצע עד כ-50% יותר פעולות תדלוק בהשוואה למטוסי ה"ראם". הוא יכול לשהות באוויר כ-16 שעות רצופות, ולהאריך פרק זמן זה מעבר ל-24 שעות באמצעות תדלוק בין מטוסי תדלוק. מטוס בודד מסוגל לתדלק כ-12 מטוסי קרב, בהתאם למרחק המשימה ולכמות הדלק – נתון המפחית את מספר גיחות המכליות הנדרשות לקיום גל תקיפה.

מבחינת מערכות התדלוק, ה"גדעון" תומך הן בשיטת הזרוע הקשיחה ("בום") והן בשיטת הגשש והמשפך, ובכך מתאים לכלל סוגי מטוסי החיל – F-35I "אדיר", F-15I "רעם", F-16I "סופה" וכן הוא מתאים לצי מטוסי התובלה. הזרוע שמתחברת למטוס המתודלק קרויה "בום", והמפעיל האחראי על ביצוע התדלוק נקרא "בומר". המערכת כוללת ראייה דיגיטלית תלת-ממדית. בשונה מחילות אוויר אחרים, בישראל יופעל המטוס עם איש צוות שלישי בתא הטייס – נווט – מתוך הבנה שמורכבות המשימות מחייבת זאת למיצוי מלא של יכולותיו המבצעיות.

ממש לא רק מטוס תדלוק

מעבר לייעודו כמטוס תדלוק, שומר ה"גדעון" על יכולת תובלה אסטרטגית ורב-משימתית. הוא מסוגל לשאת למעלה מ-30 טונות מטען ובמקביל להטיס לוחמים, ציוד ואמצעים – לצד ביצוע משימות תדלוק מבצעיות. המטוס יכול להוביל גם מעל 100 אנשי צוות או לבצע פינוי פצועים, העברת חולים בין בסיסים ובתי חולים שעה שהם מקבלים טיפול מתקדם בעודם באוויר. הוא מבוסס על שלדת בואינג 767, לצד התאמות אוויוניות וצבאיות מתקדמות וייעודיות לחיל האוויר. הדלק מאוחסן במכלי כנף וגוף ייעודיים מתחת לסיפון, בעוד הסיפון העליון נותר פנוי לנוסעים ולמטען – ללא שהדבר גורם לפגיעה ביכולות התדלוק.

לא ניתן להרחיב יתר על המידה בחשיבות יכולות נשיאת המטען והלוחמים בבטן המטוס החדש, רק נציין כי המטוס מסוגל לשאת מטענים צבאיים כבדים, משטחי ציוד ולוחמים. על רקע המטרות האסטרטגיות שניצבות בפני ישראל בזירות השונות, כדאי לזכור שה-KC-46 יכול להטיס עשרות לוחמים, צוותי אוויר, כוחות מיוחדים, או אנשי תחזוקה לטווחים בין־יבשתיים.

וישן מפני חדש תוציאו

המטוס בא להחליף את צי מטוסי הבואינג 707 "רעם", שיוצרו עוד בשנות ה-60 ושסבלו בשנים האחרונות מבלאי מבני, ממערכות אוויוניקה אנלוגיות, ממחזורי תחזוקה גוברים וממחסור בחלפים – גורמים שצמצמו את זמינותם המבצעית.

בנוסף, קצב העברת הדלק הנמוך של ה-707 חייב כמות גדולה יותר של מטוסי תדלוק לשם קיום גלי תקיפות קרב, הגביר את חשיפת המתדלקים לאיומים והגביל את מספר רכבות התקיפה שניתן היה לקיים במקביל. הצי הוותיק אף נעדר מערכות שרידות מודרניות הנדרשות לפעילות בסביבות איום אלקטרומגנטי או איום טילי, בעוד ה"גדעון" מצויד באמצעי הגנה תרמיים ובמערכות לוחמה אלקטרונית.

שחרור מהתלות באמריקאים

הצבת הצי בבסיס נבטים, לצד חלק ממטוסי ה-F-35I, צפויה לקצר את משך ההיערכות למבצעים אוויריים נרחבים המשלבים מספר טייסות קרב יחד עם מטוסי תדלוק. הרחבת יכולת התדלוק העצמאית מצמצמת את התלות בתמיכת חיל האוויר האמריקאי במהלך מבצעים אזוריים בעצימות גבוהה, ומגבירה את יכולתה של ישראל לקיים פעילות תקיפה עצמאית גם אם ממשלים עתידיים בארצות הברית יימנעו מהשתתפות מבצעית ישירה.

בכך מהווה קליטת המטוס חיזוק משמעותי לעליונות חיל האוויר במלחמה הרב-זירתית ולרציפות התקיפה, חופש הפעולה וההרתעה במעגלים הרחוקים.

למעשה, אחד היתרונות הגדולים של ה-KC-46 הוא שהוא מחליף כמה סוגי מטוסים יחד:

• גם מכלית תדלוק,
• גם מטוס תובלה,
• גם פלטפורמת פינוי רפואי,
• וגם כלי תמיכה מבצעי רב־משימתי.

מפקד חיל האוויר אלוף עומר טישלר, אמר בטקס קבלת המטוס בנבטים: "מהיום, נוספה יכולת מבצעית חדשה לחיל – בדיוק בזמן. אני בונה עליכם. מטוס הגדעון, הצעיר מבין מטוסי התדלוק שלנו, מתווסף למערך התובלה אותו נפעיל יחד, בשקט, בצניעות, ללא חתימה ובדרכים נסתרות – למען הבטחת קיומה של מדינת ישראל".

הרמטכ"ל אייל זמיר התייחס לתקיפות באיראן במהלך נאומו בטקס ואמר: "בניין הרשע של משטר האייתולות נסדק באופן ניכר ועתידו ויציבותו – לוטים בערפל. מנהיגיו נרדפים, מרבית יכולותיו הצבאיות הושמדו, תוכנית הגרעין הוסגה שנים לאחור; כלכלתו קורסת ואזרחיו עוד טרם הבינו את גודל האסון שאליו הובילו אותם מנהיגיהם הקיצוניים.

מפקד בסיס נבטים (28), תת-אלוף ד': "נחיתת ה'גדעון', פלטפורמה אסטרטגית דור 5, בעת מלחמה עצימה וממושכת, כאשר לוחמי צה"ל פרוסים בשבע זירות ונלחמים למען הגנת אזרחי ישראל, היא רגע היסטורי, מאתגר ומרגש מאוד. קליטת פלטפורמה תוך כדי מלחמה מלווה באתגרים רבים אף יותר, אך שיתוף הפעולה בין כלל הגופים – תעשיות, גופי צה"ל, משרד הביטחון וחיל האוויר – מנצח הכל".