שופטי בג"ץ קיבלו פה אחד עתירה נגד המדיניות הגורפת שאסרה על ארגון הצלב האדום הבינלאומי לבקר אסירים ביטחוניים המוחזקים במתקני שירות בתי הסוהר וצה"ל, וכן אסרה על מסירת מידע בעניינם.
מדיניות זו, שהונהגה מיד לאחר פרוץ המלחמה בשבעה באוקטובר 2023, נמשכה ברצף מאז – גם לאחר חזרתם של כלל החטופים שהוחזקו ברצועת עזה.
את פסק הדין העיקרי כתבה השופטת דפנה ברק-ארז, אשר מתחה ביקורת על התנהלות הממשלה לאורך ההליך:
השופטת הסבירה כי הממשלה לא הציגה תשתית משפטית למדיניות זו, חרף התדיינות ממושכת והזדמנויות רבות מספור שניתנו לה לנמק את עמדתה באופן סדור ולבססה בדין.
המדינה לא עדכנה את המדיניות בהתחשב בשינוי הנסיבות בשטח. ברק-ארז ציינה כי השיקול המרכזי למדיניות נגע במקור לחזרת אחרון החטופים מרצועת עזה, אך גם לאחר שהנסיבות השתנו, לא הוצג שום טעם קונקרטי אחר תחתיו.
לאחר שבחנה את דברי החקיקה הרלוונטיים במשפט הישראלי ובמשפט הבינלאומי, קבעה השופטת כי אין בהם בסיס חוקי להחלטה, ולפיכך המדיניות עומדת בניגוד לדין הקיים ודינה להתבטל.
המשנה לנשיא, השופט נעם סולברג, הצטרף לתוצאת פסק הדין אך הציע הנמקה ממוקדת יותר. לשיטתו, קיים קושי מובהק ליישב בין המדיניות שננקטה לבין הוראות הדין הרלוונטיות מהמשפט הפנימי בישראל, אותן המדינה בחרה שלא לשנות או לבטל.
סולברג הדגיש כי מאחר שהמדינה לא הציגה תשתית חוקית כלשהי להחלטותיה חרף ההזדמנויות הרבות שניתנו לה, די בכך כדי לבטל את המדיניות, ואין צורך לפנות למשפט הבינלאומי או להביע עמדה באשר לדין הראוי בסוגיה.
הנשיא יצחק עמית הסכים לחלוטין עם פסק דינה של השופטת ברק-ארז, והצטרף גם להערותיו של המשנה לנשיא סולברג בנוגע להזדמנויות הרבות שהמדינה קיבלה לאורך הדרך אך בחרה שלא לנצל להבהרת עמדתה.
