לפני מספר חודשים יצא צה"ל למבצע הנדסי רחב היקף שזכה לשם "מחרשת הכסף", במסגרת המבצע הוחלט להרוס ולהחריב את כפרי המגע בדרום לבנון תוך הריסת כל מבנה ששימש כתשתית טרור למחבלי חיזבאללה. עשרות כפרים שיעיים נכללו בתכנית שמבוצעת ביסודיות על ידי כוחות הנדסה וחטיבות חי"ר.
עשרות כלי הנדסה כבדים עלו ללבנון והם פועלים ברציפות לאורך החודשים האחרונים ומשנים את תוואי השטח של בסיסי הטרור שמיקם חיזבאללה בתוך בתים אזרחיים בכפרים השיעיים. המטרה היא למנוע את שיקום תשתיות הטרור ומניעה של חזרת המחבלים שהתגוררו באותם מבנים לכפרים גם לאחר נסיגת צה"ל בעתיד.
בעוד צה"ל לא טורח לספר יותר מדי על היקף ביצוע ההרס מתוך חשש מלחץ בינלאומי, תכנית הפיתוח של האו"ם (UNDP) בתיאום עם המועצה הלאומית הלבנונית למחקר מדעי (CNRS-L) פרסמו בימים האחרונים דוח על הערכת הנזקים שהסבה ישראל לכפרים בדרום לבנון.
הדוח עוסק בשטחים שמדרום לנהר הליטאני לצד כיסוי חלקי של מספר אזורים מצפון לו. כולל הערים בינת ג'בייל, מרג'עיון, נבטיה, צור וסעידה. על פי הדוח, יותר מ־11 אלף מבנים נהרסו כליל בדרום לבנון, ועלות הנזק הראשונית מוערכת בכ־1.384 מיליארד דולר.
הדו"ח מבוסס על צילומי לוויין וניתוח באמצעות טכנולוגיות בינה מלאכותית גיאוגרפית, והוא בחן את הנזקים שנגרמו למבנים בין 23 באוקטובר 2025 ל־29 באפריל 2026.
לפי הממצאים, 11,095 מבנים נהרסו לחלוטין, 2,242 מבנים נפגעו באופן משמעותי ו־9,311 מבנים נוספים ספגו נזקים קלים. בדו"ח הוערך כי היקף ההרס שקול לכ-17,891 יחידות דיור שנהרסו כליל, לצד יותר מ-5,200 יחידות שניזוקו חלקית וכ-18 אלף יחידות שספגו נזקים קלים.
עוד עולה מהדו"ח כי היקף ההריסות והפסולת שנוצרו כתוצאה מהלחימה מוערך ביותר מ-3.1 מיליון מטרים מעוקבים של הריסות.
מבחינה גיאוגרפית, מחוז נבטיה ספג את עיקר הנזק עם הערכה של כ-1.05 מיליארד דולר, בעוד שבמחוז דרום לבנון הוערך הנזק בכ-331 מיליון דולר. ברמת המחוזות המקומיים, מחוז בינת ג'בייל הוביל בהיקף ההרס עם נזקים המוערכים בכ-688 מיליון דולר, ואחריו מרג' עיון עם כ-333 מיליון דולר.
בין היישובים שנפגעו בצורה הקשה ביותר בלטו עיתרון, בינת ג'בייל, עיתא א־שעב, מיס אל־ג'בל, א־טייבה, חולא, כפר כילא ואזורים נוספים הסמוכים לגבול עם ישראל.
עם זאת, מחברי הדו"ח מדגישים כי אין לראות בנתונים אלו את היקף הנזק הסופי. ההערכה מתייחסת לנזקים חיצוניים מעל פני הקרקע שניתן היה לזהות באמצעות צילומי לוויין בלבד, ואינה כוללת פגיעות בתשתיות חיוניות כגון כבישים, גשרים, רשתות חשמל, מים ותקשורת. כמו כן, לא נכללו נזקים למתקנים תת־קרקעיים (מנהרות טרור של חיזבאללה) או נזקים פנימיים שלא ניתן לזהותם מהאוויר.
עוד צוין כי חלק מהאזורים בדרום לבנון כלל לא נסקרו במלואם, ובחלק מהמקרים הכיסוי היה חלקי בלבד. בנוסף, אימות הנתונים בוצע באמצעות ניתוח תמונות ולא באמצעות סקרי שטח מקיפים.
לכן, מסכמים מחברי הדו"ח, העלות המוערכת של 1.38 מיליארד דולר אינה משקפת את מלוא היקף הנזקים שנגרמו בלחימה, אלא מהווה הערכה ראשונית בלבד לצורכי תכנון ושיקום. ההערכה היא כי עם השלמת בדיקות נוספות והרחבת הסקרים, היקף הנזק הכולל בדרום לבנון צפוי להתברר כגבוה משמעותית.
