מיד לאחר מסע הרצח הקטלני באלעד, החלו שני המחבלים להימלט בניסיון להיעלם מכוחות הביטחון. באותה השעה בדיוק, בבסיס לא רחוק, פלגת ההסתערות של יחידת "רפאים" (הרב מימדית) תפסה כוננות חג. "ראינו איזה דיווח ראשוני בטלגרם, נכתב שיש אירוע פלילי", משחזר רס"ן מ', מפקד הפלגה, "הרגשתי שיש שם משהו אחר והורדתי פקודה לעלות לסוואנות".
בדיעבד, אפשר להגיד שתחושת הבטן שיחקה לטובתם של לוחמי היחידה – שהספיקו להגיע ראשונים לזירה הקשה: "תוך כמה דקות כבר היינו שם, חברנו למשטרה והתחלנו בסריקות ובתפעול מהיר של האירוע".
בפלגת ההסתערות של רפאים מחזיקים ביכולות מגוונות שיכולות להביא לחיכוך מהיר עם השטח: מכלבני עוקץ ששובצו ביחידה, דרך צוות סילוק פצצות שהושאל מיהל"ם, ועד רחפנים מיוחדים שיודעים לסרוק חללים גדולים ומורכבים. "כשהגענו לשטח גילינו מערות עצומות, ארבעה וחמישה חדרים, הרחפנים הקטנים האלה הצליחו לתת לנו מענה שאף כוח לא היה מצליח", אומר רס"ן מ'.
צילום: דובר צה"ל
כוחות רבים ומיוחדים המשיכו לזרום למקום – אגוז, מגלן, דובדבן, יחידת מרעול, 636, לוט"ר, כפיר, ותצפיות היו רק חלק מהם. יחד עם יחידת מילואים ייחודית, "ספר המדבר", שבסיסה בכלל במצוקי דרגות שבמדבר יהודה – הם החלו לעבוד "נגד הזמן". "שאפנו לתפוס אותם בלי שהם יספיקו לחצות את הגדר או לבצע עוד פיגוע", מתארים ביחידה.
במקביל, על קו התפר, פרוסים כוחות מתוגברים במספר דו-ספרתי של גדודי חי"ר והנדסה. הלוחמים ששומרים על הגדר הקרובה לאלעד וליישובים הסמוכים, נכנסו לכוננות "חסימה מוגברת", יחד עם חפ"ק משותף לכלל הכוחות בשטח בראשות מח"ט אפרים, שתכלל את הסריקות.
"מהרגע שקיבלנו את הדיווח, פתחנו חמ"ל משותף עם כל כוחות הביטחון", אומר גורם בכיר בצה"ל, "כל כמה שעות, לאורך ארבעת ימי החיפושים, ביצענו יחד עם משטרת ישראל והשב"כ הערכות מצב שוטפות".
רשת מודיעין סבוכה של השב"כ, יחד עם גורמים מאמ"ן, נפרסה על האירוע, והם החלו לחפש קצה חוט שיפליל את מיקומם. הרמז הראשון נמצא בצורת מכשיר הטלפון של אחד המחבלים, שנפרץ תוך זמן קצר וסיפק את התמונה המלאה על זהותם של המחבלים: אסעד יוסף אלרפאעי וצבחי עמאד אבו שקיר, מהכפר רומאנה שבנפת ג'נין. כדי להגביר את הערנות – החליטו לפרסם את פני השניים לציבור.
בהמשך הסריקות, אחד מקציני "ספר המדבר", איתר גם שטרות מגואלים בדם – שהוכיחו את ה-DNA של השניים. בין היתר, נמצאו גם רוכסן של בגד שהיה כנראה של אחד מהם וגם שאריות גוויה של יונה – בהמשך התברר שזה היה מקור המזון היחיד שלהם בארבעת הימים, יונה שהם תפסו ואכלו חיה.
אתמול, אחרי 62 שעות ללא הפסקה, בסיור כקילומטר וחצי מזירת הפיגוע, קצין ממגלן ורכז שב"כ הצליחו לתפוס בידיים מורמות את שני המחבלים כשהם מתחבאים בתוך הסבך ביער. "זיהיתי איזשהו שיח שמתחתיו יש איזשהו גוש שנראה נושם", מסביר סגן י', מפק"ץ במגלן, "התקרבנו ומצאנו את המחבלים – הם היו בהלם טוטאלי. אני גאה לעמוד בכל משימה שנדרשת מאיתנו".
"זה סיפוק גדול מאוד לסיים את המבצע הזה בהצלחה", סיכם המפל"ג ב"רפאים", "ידענו שנתפוס אותם, זו לא הייתה שאלה של 'האם' – אלא של 'מתי'".
מיד עם תפיסתם, יצאה מחטמ"ר מנשה סיירת גולני וכוח מהחטיבה, בפיקוד של סגן מפקד היחידה, אל הכפר ממנו יצאו המחבלים, עצרו שני חשודים בסיוע לפיגוע ומיפו את בתי משפחות המחבלים בכוונה להרוס אותם על פי צו.
"היסודיות של הלוחמים וההתעקשות לסרוק עוד פעם באותו אזור הן אלו שהובילו להצלחה", סיכם גורם בכיר בצבא, "אנחנו ממשיכים לעבוד לילות כימים לשפר את האחיזה בקו התפר ולחזק את תודעת הגדר מול איו"ש".
בלה בלה בלה….. "כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה" – ארבעה ימים תמימים לקח ל"כוחות הביטחון" לגלות את המרצחים הארורים שהיו מאות מטרים בלבד מהעיר אלעד – קצת ענוה וצניעות לא היתה 'מזיקה' להם בכדי להבין ש"אם ד' לא ישמור עיר – שוא שקד שומר"
תודה לבורא עולם ששלח אנשים טובים ומסורים ורק בעזרתו הצליחו לתפוס אותם
כל הכוחות שעבדו במסירות נפש מודים לכם שהייתם שליחים נאמנים