צילום: ערוץ הכנסת
מליאת הכנסת אישרה בצהריים (רביעי) בקריאה טרומית את “חוק דרעי 2”, שאמור להכשיר את מינויו של יו”ר ש”ס אריה דרעי לשר שוב – אחרי שפוטר על ידי ראש הממשלה בעקבות פסיקת בג”ץ נגדו. ההצעה מבקשת למנוע מבית המשפט העליון להביע ביקורת שיפוטית על מינוי שרים. 62 חברי כנסת הצביעו בעד, 53 הצביעו נגד. יו”ר ש”ס דרעי עצמו לא נכח בהצבעה, ראש הממשלה נתניהו הצביע בעד.
בהצעה מוצע לתקן את חוק-יסוד: הממשלה, כך שיובהר כי בית המשפט, לרבות בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, לא מוסמך לקיים ביקורת שיפוטית על מינויים של שרים וזהותם, מכל עילה שהיא, למעט לעניין תנאי הכשירות שקבע המכונן.
בדברי ההסבר להצעה נכתב: “מינוי שרים על ידי ראש הממשלה ובאישורה של הכנסת, כמו גם ההחלטה על העברתם מכהונה, הן פעולות והכרעות המצויות ב’ליבת הפעילות הדמוקרטית’. בהתאם לסמכותה, קבעה הרשות המכוננת הסדר שלילי, ובו רשימה סגורה של תנאים לכשירותם של שרים לכהן כחברים בממשלה. סוגית כהונת שרים בממשלה נדונה בפסיקה לאורך השנים, שהוסיפה תנאים נוספים על אלו שקבע הרשות המכוננת. וזאת במסגרת “הלכת דרעי-פנחסי” אשר גרמה לחוסר ודאות במילוי רצון הבוחר ולעתים אף להכפפת רצון הבוחר לשיקול דעתו של בית המשפט”.
“ניסיונות אחרים לתיקון הלכה זו בדרכים אחרות (לרבות התייחסות הרשות המכוננת להפסקת כהונת שר מחמת עבירה) לא צלחו. על כן נדרשה הרשות המכוננת להבהיר כי בעניין זהות שרים, מינויים והעברתם מכהונה, בית המשפט לא יבחן את אופן הפעלת שיקול הדעת של הגורם הממנה, הממונה או המאשר – במעשה או במחדל, נכתב”.
ח”כ אופיר כץ הציג את הצעתו: “כל שר בישראל ממונה על ידי ראש הממשלה והממשלה בסיומו של משא ומתן קואליציוני ולאחר מכן מאושר על ידי הכנסת. המחוקק קבע מהם תנאי הכשירות של שר. המחוקק היה ברור באשר לשאלה כיצד שר מתמנה, אילו גורמים מפסיקים כהונת שר, ולמי נתון שיקול הדעת בעניינים אלו. אולם, נוצר מצב עם השנים בו הוחלף שיקול דעת ראש הממשלה והכנסת בשיקול דעת שופטי בית המשפט העליון”.
“הצעת חוק זו מבקשת להחזיר את סדרי ההתנהלות התקינים בעניין מינוי שרים. כל מינוי שר נתון לביקורת הכנסת שכן כדי להוציא את המינוי לפועל נדרש אישור הכנסת. הנחת הבסיס היא שהכנסת מייצגת את רצון העם הריבון והכנסת היא זו שמאשרת את הרכב הממשלה. מדובר בתיקון שמייצר את ההבחנה הנכונה ולא מאפשר כניסה של בית המשפט לשדה הפוליטי”, הוסיף.
בשם הממשלה השיב שר המשפטים, ח”כ יריב לוין: “יש דברים שאינם שפיטים. הגישה לפיה הכל שפיט לא מוקבלת עליי, אני חושב שאסור לקבל אותה והיא בהרבה מובנים היפוכה של הדמוקרטיה. ההנחה היסודית בדמוקרטיה היא שהכרעות מתקבלות על ידי העם בתהליך של בחירת נציגי הכנסת, הקמת ממשלה ובחירת בעלי תפקידים שנעשים ע”י הכנסת מכוח המנדט שקיבלו חבריה מהציבור”.
עוד אמר, “הנחה זו אינה יכולה לעלות בקנה אחד עם גישה שאומצה בבית המשפט העליון שהולכת ומתרחבת לפיה זכות המילה האחרונה אינה בבניין הזה אלא בבניין הסמוך של ביהמ”ש העליון. אנו רואים התערבות הולכת וגדלה בהחלטות של הכנסת על מינוי שרים ואישי ציבור בדרך של יצירת הלכות חדשות. יש להשיב את הדברים למקומם כפי שהיו בעבר וכפי שקיים ברוב המוחלט של מדינות המערב ולפיהן הנושא של בחירת שרים אינו נתון לביקורת שיפוטית”.
ח”כ גדעון סער התנגד: “מטרת החוק הזה היא ליצור שטח הפקר בתחום המינויים. תכליתו היא לומר שבתחום הזה אין שלטון חוק ואין ביקורת שיפוטית. לפי ההצעה גם אם הממשלה פעלה בחוסר סמכות ומשיקולים זרים – בית המשפט לא יוכל להתערב. החוק נועד לקבוע כללים ואילו אתם מבקשים לקבוע שלממשלה לא יהיו כללים. הצעת החוק היא דוגמא לשימוש לרעה בסמכות הרשות המכוננת. זה שימוש נפשע בסמכות כה חשובה כדי לפתור בעיה אישית של אדם מסוים שבית המשפט קבע שאינו יכול לשמש כשר”.
