צילום: דובר צה”ל
מבצע מעצרי מבוקשים שגרתי התנהל בשבוע שעבר בג’נין – עד שנפגעו כלי רכב ממטען חבלה שהוטמן בשטח האירוע. מסע”ר (מסוקי סער) הוזנקו לחלץ. כשבעה לוחמים נפצעו במהלך האירוע, ופונו לבית-החולים. מסק”ר (מסוק קרב), אשר היה בכוננות באותם רגעים, הוזנק לאירוע על מנת לחפות על כוחות הקרקע. הוא נדרש לסייע באש חיה ביהודה ושומרון, לראשונה מאז שנת 2002.
סא”ל ע’, מפקד טייסת 113 (“הצרעה”) מספר לי את סדר האירועים. “קיבלנו הזנקה ויצאנו. הפרטים הראשונים שמקבלים בטייסת הם שזה אירוע של כוח שעלה על מטען ושיש פצועים, שהכוח הזה מנהל לחימה, ושזה באזור ג’נין. ממריאים יחסית מהר, תוך כמה דקות. מגיעים לאזור וחוברים לכוח, מבינים שיש לנו פצועים במצב יחסית חמור, לא מבינים עדיין עד כמה קשה. כל רגע קובע. הרכב שבו נמצאים הפצועים נמצא תחת אש יחסית קיצונית. אנחנו חוברים לקשר של הכוחות, אותו קיבלנו מתא השליטה בחיל-האוויר, ומבינים נתונים מהשטח. היינו שם כדי לאפשר הפסקת ירי על הכוח בקרקע, על מנת שמסע”ר יוכל לבצע חילוץ”.
שאלתי אותו מדוע דווקא מסק”ר תקף לאחר שלמעלה מעשרים שנה לא עשה זאת. הוא ענה: “המסק”ר הוא כלי ורסטילי מאוד בכל מה שקשור למזג אוויר. הוא יודע לבנות תמונה של האירוע בשדה הקרב ולדבר עם הכוח באופן ישיר. הכלי גמיש בשינויי זוויות התקיפה, הוא יודע לסייע בהפעלת אש מהירה. זו נקודת עוצמה גדולה מאוד של חיל-האוויר. אין עוד פלטפורמות שיודעות להפעיל אש כל כך קרוב לכוחותינו, והמרחקים שם היו קצרים בין כוחותינו לאויב. המסוק עבד בסיוע ישיר עם מפקד הכוח שניהל אותו, מפקד חטיבת מנשה”.
“הדבר היחיד שעוזר ללוחמים לחלץ את הפצועים”
לוחם שהיה בשטח באירוע סיפר לי: “אני כבר שנה וחודשיים במבצעים בג’נין ומעולם לא חטפתי אש כמו שחטפנו ביום הזה. נורו אלפי כדורים בדקה, שפגעו בג’יפים המשוריינים שלנו”.
רס”ן ו’, טייס שהשתתף באירוע, מספר את חוויתו מהאירוע: “ההזנקות הקודמות שלנו הסתיימו בלהיות עוד זוג עיניים בשטח, לא היה מישהו שחשב על ירי. הפעם, הייתה תחושה של המראה למשהו לא סטנדרטי. אני גם הבנתי שאנחנו צריכים לעשות משהו חריג, שזה להוציא אש. הכוח היה זקוק לכל מה שהיה יכול לעזור לו כדי להילחם ולשמור על עצמו בחיים. ראינו איפה כוחותינו ואיפה האויב, לא היה לנו חשש בעת הוצאת החימוש בפגיעה בכוחותינו או בבלתי מעורבים. את הטילים ירינו לשטח פתוח ולא למבנה. מפקד החטיבה התנהל בקור רוח מרשים. אחרי שני הביצועים הראשונים, הוא אמר באופן ישיר: ‘הטילים שלכם זה הדבר היחיד שעוזר ללוחמים לחלץ את הפצועים'”.
ירי בשטח בנוי וצפוף כמו יהודה ושומרון מהווה אתגר משמעותי עבור צוותי-האוויר. “זו הפעלת אש מורכבת. ריבוי בלתי מעורבים, שטח מרובד וצפוף. ככלל, חיל-האוויר מנסה להימנע מהפעלת אש לסוג שטח זה. צריך לדעת באיזה חימוש לבחור כדי להפחית את הסיכוי שמישהו ייפגע. אנחנו עולים לטיסה עם כמה סוגי חימושים ומתאימים את סוג החימוש לאירוע. התחושה באוויר הייתה שחברינו הלוחמים, השומרים על הבית ועל תושבי מדינת ישראל, לכודים על הקרקע ועלינו לעזור להם בכל מה אפשר, על מנת להציל את חייהם”, מספר בגאווה סא”ל ע’.
“אחרי אירוע כזה, ההבנה היא שהמשימה הראשונה בסדר העדיפויות שלנו היא סיוע לכוחותינו בקרקע. אנחנו נמשיך להיות מוכנים ולסייע לכוחות בכל אשר יידרש מאיתנו”, אומר סא”ל ע’.
“המשוואה משתנה ברגע שיש ירי טיל מהאוויר”
אז למה הפעם מסוק קרב תקף ביהודה ושומרון, למרות שדבר כזה לא קרה 20 שנה? “כי קודם לכן, לא היה שילוב של התקלות כזו בקרקע כאשר בו זמנית היה מסק”ר באוויר. מחבלים בקרקע מבינים שהמשוואה משתנה ברגע שיש ירי טיל מהאוויר. ברגע שירינו, הפסיקה האש על כוחותינו, התמונה השתנתה מלחימה קרקעית ללחימה מול כלי אווירי”, מסכם רס”ן ו’.
