חוק האזרחות עבר הערב (חמישי) בקריאה שנייה ושלישית בהצבעה במליאת הכנסת, בתמיכת האופוזיציה. בקריאה השלישית תמכו בהצעה 45 חברי כנסת לעומת 15 מתנגדים.
מוצע לקבוע הוראת שעה שבמהלך תחולתה שר הפנים לא יוכל להעניק אזרחות או רישיון ישיבה בישראל לתושב יהודה, שומרון או עזה, וכן לאזרח או תושב של מדינות אויב המנויות בחוק, והמפקד הצבאי באזור לא יוכל לתת לתושב האזור היתר שהייה בישראל. כל זאת, בכפוף לחריגים שונים.
חוק זה יעמוד בתוקפו למשך 12 חודשים מיום תחילתו. הממשלה תוכל להאריך את תוקף החוק עד שנה בכל פעם, בצו באישור הכנסת. הוסף סעיף מטרת החוק: “מטרתו של חוק זה לקבוע הגבלות על אזרחות וישיבה בישראל של אזרחים או תושבים של מדינות עוינות או של האזור, ובצדן הסדרים חריגים למתן רישיונות ישיבה או היתרי שהייה בישראל, והכל בשים לב להיותה של ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית ובאופן שיבטיח את השמירה על אינטרסים החיוניים לביטחון הלאומי של המדינה”.
בנוסף, שרת הפנים תהיה מחויבת להקים ועדה הומניטרית ייעודית לבחינת בקשות מטעמים של אלימות במשפחה. החלטה סופית של השרה בבקשה שהוגשה לועדה תינתן בתוך שלושה חודשים.
לפי שעה: המכסה השנתית המרבית של רישיונות או היתרים מטעמים הומניטריים יהיו זהים למספר הבקשות שאושרו בשנת 2018. בעתיד: שרת הפנים תוכל לקבוע בצו, באישור הממשלה והכנסת, מכסה שנתית מרבית חדשה של רישיונות או היתרים, בכפוף להמלצה שתקבע ועדת הכנסת.
בדברי ההסבר להצעה נכתב: “בהתאם לחוות דעת עדכנית של שירות הביטחון הכללי, אוכלוסיית מבקשי איחוד משפחות מקרב תושבי יהודה, שומרון ועזה, וכן נתינים זרים ממדינות אויב, או מאזורים שכניסת נתיניהם לישראל טומנת בחובה פוטנציאל סיכון, או מאזורים המצויים בעימות מתמשך עם מדינת ישראל, מהווים עדיין אוכלוסיית סיכון מוגבר ומוכח לעומת מבקשי איחוד משפחות ממקומות אחרים בעולם”.
“האיום העיקרי הנשקף מאוכלוסיות אלה נובע הן מהיותן מאתר נוח ונגיש לגיוס בעבור ארגוני הטרור והן לנוכח הפוטנציאל הגבוה הגלום בהן כמפגעים בודדים. הרקע לסיכון המוגבר הנשקף מאוכלוסייה זו נובע מהזיקה הערכית והזהותית של אוכלוסייה זו עם הזירה הפלסטינית, רגישותה המוגברת לשינויים ואירועים המתרחשים בזירה זו, ונגישותה ליצירת מגע על רקע קשרים משפחתיים, לצד היתרון הגלום בהחזקת תיעוד ישראלי והאפשרות לחופש תנועה בתוך מדינת ישראל”.
הבוקר פורסם בכאן חדשות שינוי משמעותי לחוק האזרחות שאמור לעבור הערב בכנסת בקריאה שנייה ושלישית. מחוק שהיה במשך 20 שנה רק ביטחוני נוסף לו גם הנימוק הדמוגרפי. בשיתוף פעולה בין חברי הכנסת שמחה רוטמן וצביקה האוזר עם שרת הפנים איילת שקד, הוכנס לחוק סעיף מטרה ובו כתוב שהחוק יפורש “בשים לב להיותה של ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית”.
גורמים בייעוץ המשפטי של הכנסת הפנו את תשומת לב הח”כים לכך ששינוי כזה עשוי לגרום לפסילת החוק בבג”ץ. אלא שלדברי הח”כים שעסקו בגיבוש החוק, למרות השינוי הדרמטי, קשה לראות איך ייפסל חוק שנוגע לאיפיון מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.
שרת הפנים איילת שקד מסרה לאחר שחוק האזרחות אושר סופית כי “מדובר בחוק ציוני, לאומי ובטחוני מהמעלה הראשונה, שלא ניתן היה להפקיר אותו אך ורק בשל פוליטיקה קטנה. שילוב הכוחות בין הקואליציה והאופוזיציה הביא לתוצאה חשובה עבור ביטחון המדינה וביצורה כמדינה יהודית. אני מודה לכל חברי הכנסת שגילו אחריות והצביעו בעד החוק”.
מנגד, מסיעת מרצ נמסר: “לאחר מאבק עיקש שמפלגת מרצ ניהלה נגד חוק האזרחות, עוד מאז הקמת הממשלה, וביתר שאת בשבוע האחרון, החוק עבר בתמיכת האופוזיציה, למרות הצבעת סיעת מרצ נגדו. חוק האזרחות הוא הוראת שעה שמאריכים אותה מעת לעת, מיד לאחר שהחוק עבר, סיעת מרצ הגישה הצעת חוק המורה לבטלו”.
יו”ר מפלגת הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ’ אמר כי “העברת חוק האזרחות המתוקן עכשיו בכנסת הוא הישג גדול לציונות ולמדינת ישראל. תודה לשמחה רוטמן על חודשים של מאמץ מקצועי ונחוש שהביא לתוצאה הטובה הזו. הפלנו לפני כחצי שנה חוק רע שהיה מעניק את מפתחות זכות השיבה לעבאס והעברנו היום חוק טוב ששומר על ביטחונה, זהותה, והדמוגרפיה של ישראל”.
