יותר מ-400 שכירי חרב של היחידה העצמאית הרוסית "כוח וגנר", התגבנו לאחרונה לקייב, כשמשימתם העיקרית היא לחסל את נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי ולהכין את הקרקע לקראת השתלטות רוסיה על המדינה – כך דיווח בשבוע שעבר עיתון 'הטיימס' הלונדוני, לכוח הרוסי הועברה הנחייה לחסל גם את 23 חברי הקבינט של זלנסקי וגם את ראש עיריית קייב ויטלי קליצ'קו ואחיו ולדימיר, שהפכו לסמל במאבק נגד רוסיה.
ה'טיימס' עדכן בסופ"ש האחרון כי זלנסקי שרד מתחילת הפלישה שלושה ניסיונות התנקשות, שניים מהם בוצעו על ידי קבוצת שכירי החרב "וגנר". גורם דיפלומטי ששוחח עם העיתון אמר לו כי "כוח מיוחד בהכוונה רוסית נכנס לאוקראינה כדי לפגוע בנשיא זלנסקי והוא קיבל הוראות להתמקד במשימה של חיסולו בכל דרך". עוד אמר הגורם, "הרוסים רוצים לשבור את האוקראינים וכוח 'וגנר' קיבל אולי את המשימה הגדולה ביותר שלו אי פעם, להביא הישג שיכריע מערכה צבאית".
בימים האחרונים נרשמו בעומק קייב שלל אירועי ירי וקרבות רחוב, אף שניכר כי הכוחות הרוסיים הגדולים שפלשו לאוקראינה טרם הגיעו לאזור, ועם הזמן התחדדה ההבנה שמשתפי פעולה רוסים שאינם לבושים כחיילים מסייעים לקרמלין מתוך קייב וזורעים בה בהלה.
גורם המעורה בנושא אמר לעיתון כי בין 2,000 ל-4,000 שכירי חרב הגיעו לאוקראינה בינואר, והוטלו עליהם משימות שונות. חלקם נשלחו למחוזות הפרו-רוסיים שבמזרח אוקראינה דונייצק ולוהנסק, שבעצמאותן הכיר פוטין ימים ספורים לפני הפלישה, ואילו כ-400 נשלחו לקייב מבלארוס.
אז מי הם מאות חיילים "כוח וגנר" שפוטין מצפה מהם להשיג לו הכרעה בקרב, שצבא שלם של טנקים, מטוסים ומאות אלפי חיילים לא מצליחים להשיג לו?
השף של פוטין
יבגני ויקטורוביץ' פריגוז'ין, הוא איש עסקים רוסי, אשר התפרסם כ"שף של פוטין", והוא נחשב מקורב אל נשיא רוסיה ולדימיר פוטין. פריגוז'ין נולד בסנקט פטרבורג ובעירותו נשפט על גנבה, שוד, הונאה, ועוד, ונדון למאסר של 12 שנות מאסר
כשהשתחרר מהכלא הוא החליט לפתוח דף חדש והתחיל לנהל דוכני נקניקיות. העסקים הלכו לא רע ובשלב מסוים הוא אפילו פתח מסעדות יוקרה בסנט פטרסבורג. יום בהיר אחד, לפני 23 שנה, הגיע למסעדה שלו אורח חשוב: ולדימיר פוטין, הנשיא הצעיר של רוסיה. פריגוז'ין זיהה את ההזדמנות והחליט להיות המלצר של פוטין. מאז החל קשר בין השניים. פריגוז'ין הפך למקורב של הנשיא החדש וזכה לכינוי: השף של פוטין.
החברות הזאת העניקה לו עסקים משתלמים. החברה שלו, "קונקורד קייטרינג", קיבלה מאות מיליוני דולרים בחוזים ממשלתיים להאכלת ילדי בתי ספר ועובדי ממשלה. הוא גם קיבל חוזה לאספקת ארוחות לצבא הרוסי בשווי 1.2 מיליארד דולר במשך שנה אחת. הקרן נגד שחיתות האשימה את פריגוז'ין בהליכים עסקיים מושחתים והעריכה את הונו הבלתי חוקי ביותר ממיליארד רובל.
כחלק מחברותו עם פוטין, נקשר לשלל פעילויות למענו. לטענת פרסומים שונים, פריגוז'ין קשור ונטען כי אף מימן וניהל רשת של חברות, כולל חברות בשם הסוכנות לחקר האינטרנט, "קונקורד ניהול וייעוץ" וחברה קשורה נוספת. שלוש החברות מואשמות ב"טרולינג" באינטרנט ובכלל זה, ניסיון להשפיע על הבחירות לנשיאות ארצות הברית ב -2016 ועל פעילויות אחרות במטרה להשפיע על אירועים פוליטיים מחוץ לרוסיה.
"מפעל הטרולים" שלו ושל הקרמלין ייצר את אחד מהקמפיינים הגדולים אי פעם לדיסאינפורמציה – 71 אלף ציוצים שנועדו להציג את גרסת רוסיה לאירועי הפלת מטוס מלזיה איירליינס MH17. בנוסף הם פרסמו אלפי מסרי תמיכה בברקזיט.
לפני 4 שנים גם פורסם תחקיר עיתונאי ב"נוביה גאזטה" בו אדם ששמו ולרי אלמלצ'נקו טוען שעבד בשרותו של יבגני פריגוז'ין במשימות חיסול במקומות שונים בעולם, בין השאר, באמצעות הרעלה. זירות הפעולה שלו, לדבריו, כללו, בין השאר, את סוריה.
הקמת "כוח וגנר"
ואז הגיע הרגע הגדול באמת. פריגוז'ין הציע לפוטין להקים חברת שכירי חרב שילחמו למען האינטרסים של "אמא רוסיה". פוטין אהב את הרעיון, וכך נולדה לפני 11 דנה חברת "וגנר פרייבט מיליטרי קומפני" (וגנר – חברה צבאית פרטית).
מי שעומד בראשה הוא דמיטרי אוטקין, יליד מחוז קירובוגרד שבאוקראינה. הוא שירת כלויטננט-קולונל וכמפקד חטיבה בכוחות המיוחדים של המודיעין הצבאי הרוסי, לאחר שפרש משירות עבד בחברת צבא פרטית בשם קבוצת הביטחון מורן שהוקמה על ידי יוצאי צבא רוסים, הקבוצה התמזגה עם גוף שמכונה בשם "החילות הסלאביים", עד שהקים את קבוצת וגנר. השם 'וגנר' מגיע ככל הנראה בשל חיבתו העזה של אוטקין למלחין האנטישמי הנודע.
מספר החיילים בה נאמד בין 1,000 ל–5,000 ויש המעריכים שמספרם מגיע לכדי 6,000 חיילים. והשכר משתלם, בשלושה חודשי עבודה בוגנר, חייל יכול להרוויח מיליון רובל, שהם 16 אלף דולר – פי עשר ממה שהיו מרוויחים כחייל בצבא רוסיה. מפקד, יכול להרוויח פי שלוש מזה – כלומר שלושה מיליון רובל. ואם חייל נהרג בקרב, המשפחה תקבל 56 אלף דולר.
"הרבה חזרו בארון"
מומחי המכון הישראלי לביטחון לאומי מתארים מאמר שפרסמו לפני כשנתיים כי "אנשי 'וגנר' זוהו לראשונה ב-2014 נלחמים לצד הבדלנים הפרו-רוסים באוקראינה, אך ב-2015 דווח על פעילותם גם בסוריה. אנשי 'וגנר' זוהו גם בלוב, בסיוע לכוחותיו של הגנרל חפת'ר; וכן במדינות באפריקה השחורה. במקומות אלה, העסקים של פריגוז'ין נתפסים כמקדמים את האינטרס הרוסי וזוכים לגיבוי ממוסקבה. סדר הכוחות של כוח 'וגנר' נאמד במאות חיילים בלבד בכל זירה (סוריה, לוב, סודאן) ועד אלפים בודדים בסך הכול. מגויסים אליו יוצאי יחידות קרביות, אך לעתים גם אנשים משולי החברה. שכרם גבוה בהרבה מהממוצע ברוסיה".
לפי פרסומים נוספים, כוח וגנר הופעל גם כמדריכים בצבא סודאן ובמקביל, אנשי הכוח, ככל הנראה, קיבלו זיכיון לחיפוש זהב בסודאן. שלושה עיתונאים חוקרים שנשלחו לכסות את פעילות הקבוצה במרכז אפריקה נהרגו מירי ממארב. חלק ניכר מאמצעי התקשורת נוטים להאמין כי מי שירה בהם היו מתנקשים, חברי כוח וגנר שלא רצו בחשיפה.
ישראלי, כשעבד כמה פעמים כמדריך עם לוחמי 'וגנר', סיפר בעילום שם ל'מאקו' כי "האנשים האלה עושים את כל העבודה השחורה של רוסיה". אנשים אמיצים שחלק גדול מהם חשב שיעשה כסף קל וחלק אחר חיפש את החוויה והאתגר. לצערי הרבה מהם חזרו בארון ואחרים בטראומה. הם לוחמים טובים אבל סובלים מפיקוד באיכות נמוכה".
"באימון שהיינו מעבירים להם היו ללוחמים כל מיני כלי נשק שאין מצב שמישהו קנה באופן פרטי, לא משנה כמה הוא מקושר", בטוח המדריך הישראלי. "ברור שמי שמחזיק אמל"ח כזה, קנה אותו באישור של הממשלה כדי לעבוד עבורה. רוסיה זה לא ארה"ב שכל אחד יכול לקנות איזה נשק שהוא רוצה".
ריצ'רד בארונס, גנרל בדימוס בצבא הבריטי, אמר כי "הם מאוד אפקטיביים כי קשה לאתרם. הם יכולים להופיע מהצללים, לעשות דברים אלימים מאוד, ואז להיעלם שוב, מבלי שברור שהם האחראים".
פעם אחת הם גם הסתבכו כמעט יותר מידי. ב'וושינגטון פוסט' דווח כי פריגוז'ין היה אחראי לשליחת שכירי חרב רוסים לפעולה ליד דיר א-זור שבסוריה, אז הותקף מתקן צבאי המשותף לכוחות האמריקאים ולמורדים הכורדים שנתמכים על-ידי ארה"ב בידי 300 עד 500 לוחמים השייכים לכוחות התומכים באסד. כ-100 מאותם לוחמים נהרגו בפעולה, ואיש מהאמריקאים והמורדים לא נפגע.
