לקראת תשעה באב נשאל מרן ראש הישיבה הגאון רבי משה הלל הירש שליט"א כיצד נכון להדריך בחורי ישיבות המתקשים באמירת הקינות במשך זמן ממושך, כאשר רבים מהם חשים שאינם מצליחים להתחבר לתוכנן.
את השאלה הציג המגיד רבי אהרן בירנצווייג, שסיפר כי בכל פעם שהוא מביא בפני הבחורים את הדרכותיו של מרן ראש הישיבה, הדברים מתקבלים היטב ומחזקים אותם. לדבריו, גם ההדרכה שניתנה בעבר בנושא הנהגה בנושא זמירות השבת השפיעה רבות על תלמידי הישיבה.
בתשובתו הזכיר מרן את דבריו של הגאון רבי אביגדור מילר זצ"ל, שלפיהם גם כאשר אין מבינים את תוכן הקינות, עצם הישיבה על הארץ ואמירת הקינות יחד עם כלל הציבור מכניסים את האדם לאווירת האבלות של היום.
עם זאת, מרן ציין כי אין זו בהכרח הדרך המתאימה לכל אחד, והציע דרך ביניים: "לוותר על הקינות לגמרי – זה ודאי לא. אבל אפשר לצמצם את הקינות קצת".
מרן הכריע כי נכון לבחור מספר קינות וללמוד אותן היטב עד להבנת תוכנן, ובמקביל לומר גם קינות נוספות אף אם אינן מובנות במלואן. "יהיה חלק כמה קינות שהוא לומד אותם, לדעת ממש", אמר, "אבל חוץ מזה יהיה גם כן קינות שלא מבינים, אבל לא צריכים את הכול".
לסיום חזר מרן והדגיש כי גם לעצם המנהג המקובל בישראל, לשבת על הארץ ולומר את הקינות בציבור, יש ערך רב ביצירת תחושת האבלות על חורבן בית המקדש. עם זאת אמר שניתן לצמצם חלק מאמירת הקינות ולהקדיש את הזמן ללימוד מעמיק של קינות נבחרות, וכך לשלב בין הבנת הדברים לבין שמירת מסגרת האבלות של היום.
תמלול השיחה המלאה:
הגר"א בירנצייג: כל פעם שאני שואל את הראש ישיבה, אז זה מתקבל אצל הבחורים להפליא, ויש חיזוק. פעם שעברה דיברתי על שבת, איך עושים נגינות. הראש ישיבה ככה אמר את העצה הנכונה, וזה עשה פלאים. עכשיו יש לי שלוש שאלות, לא.. בקצרה, הכל בקצרה.
שאלה ראשונה: בתשעה באב, יש בחורים ששואלים, קינות זה מאוד מקשה עליהם. זה הרבה זמן, בבוקר וזה הרבה זמן. הם לא מחוברים לזה. האם להגיד רק כמה שטיקלאך, כמה קטעים בקינות בכוונה, שהם ילמדו את זה קודם, או שאפשר לקרוא את הכל אבל בלי להבין, השאלה מה, מה עדיף על מה?
מרן רה"י: ראיתי עכשיו איזה מאמר של ר' אביגדור מיללער זצ"ל, אז הוא אמר ש… אפילו לא מבינים את הקינות, אבל זה שיושבים על הרצפה ואומרים את הקינות יחד, כולם, זה מכניס את הבן אדם לתוך ה…
הגר"א בירנצוויג: לתוך המצב.
מרן רה"י: המצב של האבלות. אם זה לא נכון, אם האדם זה מביא מצב של… של פורק. ייתכן שזה נכון, נכון מה שהוא אמר. יש אנשים שעצם הדבר של תשעה באב, יושבים על הרצפה, אומרים קינות, לא מבינים… אומרים, פה ושם יש… משפט אחד שהם כן מבינים, פה ושם… משפט שמבינים, טוב. אבל יש, אפשר לעשות פשרה. עם… לוותר על הקינות לגמרי – זה ודאי לא. אבל אפשר לצמצם את הקינות קצת.
הגר"א בירנצוויג: ולהתעכב שמה?
רבינו שליט"א: הפוך (פאקארט) לקחת כמה קינות לדעת, לדעת ממש. שני סוגים. יהיה חלק כמה קינות שהוא לומד אותם, אבל חוץ מזה יהיה גם כן, גם קינות שלא מבינים, אבל לא צריכים את הכל. זה ה… זה הפשרה שאני הייתי אומר. שיהיה משניהם. אבל סתם, גם כמו שכלל ישראל עושה שיושבים על הרצפה בלי להבין, מזה גם כן… אבל יש לצמצם… לצמצם כמה מזה, ובמקום זה ללמוד אותם, אבל גם שיהיה, זה גם כן.





















מרגש ומחזק מדהים הבקיאות בהבנת הדור תוך שמירה על הגבולות הברורים! אשרינו שזכינו….
אתה בעצם אומר עליו "ברוך שכיוון לדעתי"?
ואם היה אומר דבר שאינו מתיישב על ליבך?
מרגש ומחזק ומדהים, שהקב"ה שתל בכל דור מנהיגים שנלך לאורם,
גם כשלא נבין את עומק כוונתם, גם כשיגידו על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין.
רק אז נוכל לומר "אשרינו שזכינו"!