רבי יצחק צבי ריבלין נולד בטולצ'ין הסמוכה לשקלוב. הוריו היו נכדי רבי משה משקלוב ראב"ד האשכנזים ומרבני הפרושים בירושלים, בנו של רבי הלל ריבלין בעחמ"ס קול התור, ומתלמידי הגר"א.
בנערותו למד בישיבת וולוזי'ן שם התבלט כעילוי חריף הבקי בכל התורה כולה. חבריו כינוהו "השס החי" על של ידעותיו המפליגות. סיפרו על כח תפיסתו העצום שהיה יודע בסקירה אחרת לומר כמה עלים יש על העץ או כמה מרצפות יש בשביל.
בשלב מסוים החליט לעלות ארצה כמנהג אבותיו. בירושלים כיהן במשך עשרים שנה כרבה של שכונת זכרון משה עד להסתלקותו. ביום פטירתו הוכרז על ביטול מלאכה והספידוהו גדולי ירושלים.
ראש העיר משה ליאון הנחה זה מכבר את חברי וועדת השמות לציין בעיר מקום לזכרו של העילוי שהרביץ תורה והלכה בירושלים משך עשרות שנים. בעצה אחת הוחלו על הנצחת כיכר מרכזית בשכונת רמת שלמה על שמו.
במעמד חנוכת הכיכר השתתפו ראש העיר ובני משפחת ריבלין הירושלמית השורשית על שלל ענפיהם. נציגי המשפחה אף נשאו דברים והודו לראש העיר על כך שלאחר קרוב לתשעים שנה לאחר פטירתו של העילוי, הנציח את זכרו לדורות.
ראש העיר משה ליאון אמר "כאשר מזכירים את חכמתן של בני ירושלים, מתכוונים לאותם עילויים מופלגים ופרושים, שחיו כאן בסמטאות הצרות, ראשם תפוס במחשבות על הוויות אביי ורבא, ואין להם כלום עם הבלי העולם הזה. העילוי מטולצ'ין היה אחד ומיוחד שבהם.
"אני רואה זכות כראש עיר להנציח את זכרו אחרי תשעים שנה, ולקבוע לו מקום של כבוד בין צדיקיה ולמדניה של העיר גדושת הסופרים והלומדים. עלינו ללמוד מאומנתם של אותם חכמים, ללכת בדרכיהם ולשמור על גחלתם".
"עילוי" נשמה זה ודאי לא היה