מדד הקול הישראלי של המכון הישראלי לדמוקרטיה מעלה כי רוב הציבור לא מרוצה מהתנהלות ראש הממשלה נפתלי בנט מול האירועים הביטחוניים האחרונים, גם לא בקרב מצביעי מפלגות הקואליציה.
שיעור הנותנים למדיניות של בנט ציון טוב במדגם היהודים עמד על 33% (לעומת 42% שנתנו לה ציונים גרועים ו-21% שנתנו לה ציונים בינוניים). במדגם הערבים שיעור המעריכים מדיניות זו בחיוב היה נמוך במיוחד (16%).
הפערים הגדולים ביותר בהערכת מדיניות ראש הממשלה הם על-פי הצבעה בבחירות האחרונות: מקרב מצביעי מפלגות הקואליציה כמעט מחצית (48%) נותנים למדיניות זו ציון טוב, לעומת 13% בלבד מאלה שהצביעו למפלגות האופוזיציה. האמביוולנטיות לגבי מדיניות הביטחון של ראש הממשלה בולטת בקרב מצביעי מפלגתו, ימינה, שם 35% נתנו למדיניות זו ציון טוב, שליש ציון גרוע ו-29% נתנו לה ציון בינוני.
לגבי אופן הטיפול של המשטרה בעימותים בירושלים ובאיזור הר הבית, מעל מחצית המרואיינים היהודים נתנו ציונים טובים לאופן הטיפול של המשטרה באירועים הללו ועוד 20% נתנו ציונים בינוניים,. ופחות מרבע נתנו לאופן הטיפול של המשטרה ציונים גרועים. מנגד, 70% מהמרואיינים הערבים נתנו לטיפול המשטרתי באירועים ציונים גרועים.
היות שנושא תפילת יהודים על הר הבית עמד במוקד השיח הציבורי לאחרונה, שאלנו את המרואיינים היהודים בסקר האם הם תומכים או לחליפין מתנגדים לתפילה כזו, ומדוע. ראשית, שיעור התומכים (50%) עולה על שיעור המתנגדים לתפילה בהר הבית (40%).
פילוח לפי הצבעה בבחירות האחרונות מראה כי יש רוב גדול של תומכים בתפילה בהר הבית מקרב מצביעי הליכוד, הציונות הדתית, ימינה, תקווה חדשה וישראל ביתנו, לעומת רוב גדול של מתנגדים מקרב מפלגות המרכז שמאל והמפלגות החרדיות.
הנימוק העיקרי של תומכי התפילה היה שיש בה כדי להבהיר את ריבונות ישראל במקום. הנימוק העיקרי של מתנגדי התפילה היה כי היא עלולה לגרום לתגובת נגד חריפה של העולם המוסלמי.
פילוח לפי מיקום עצמי על הרצף חרדי-חילוני העלה כי רוב החרדים מתנגדים לתפילת יהודים על הר הבית בגלל האיסור ההלכתי (86.5%). השיעורים הגבוהים ביותר בקרב הדתיים, המסורתיים הדתיים והמסורתיים הלא-דתיים תומכים התפילה זו כי זו הוכחה לריבונות ישראל על ההר (בהתאמה: 51%, 54.5%, 49%) ואילו השיעור הגבוה ביותר בקרב החילונים מתנגדים לתפילה כי הדבר עלול לגרור תגובה חריפה של העולם המוסלמי (39%).
עוד עולה מהסקר כי פחות משליש מהמרואיינים (30%) העריכו כי גבוהים הסיכויים שהממשלה תמשיך להתקיים לפחות שנה, ואילו שיעור כפול (60%) ציינו כי הסיכויים לכך מזעריים. מדובר בירידה חדה של שיעור הסבורים כי הממשלה הנוכחית תשרוד בהשוואה לפברואר האחרון, אז מחצית המרואיינים סברו כי הסיכויים לכך גבוהים.
ההערכה כי הממשלה לא תשרוד לאורך זמן אינה נחלת האופוזיציה בלבד (76% ממצביעי מפלגות האופוזיציה סבורים כך), אלא גם נחלת חלק ניכר ממצביעי מפלגות הקואליציה, כמחציתם (48%). רק 44% מאלה שהצביעו למפלגות הקואליציה סבורים כי יש סיכוי גבוה שהממשלה תשרוד לפחות עד סוף השנה.
קצת מעל שליש (35%) היו רוצים שיתקיימו בחירות חדשות, שיעור דומה (33%) היו רוצים שתוקם קואליציה שחדשה תזכה לאמון 61 חברי כנסת ללא בחירות, ושיעור מעט נמוך יותר (29%) ציינו כי היו רוצים שהממשלה הנוכחית תמשיך להתקיים כממשלת מיעוט, עם תמיכה מבחוץ בנושאים כאלה או אחרים של חברי כנסת מהאופוזיציה.
