לאחר שאמש (שבת) נפער בולען ענק בנתיבי איילון שבכביש 20, כביש סואן ועמוס בסמוך לעיר תל אביב, ובעקבות כך הכביש נחסם לתנועת כלי רכב, הבוקר נפתח רוב הכביש לתנועה. סמנכ"ל תפעול ואחזקה בנתיבי איילון, עופר כהן קלף, הסביר בכאן ב' על העבודות שבוצעו בשטח, ואמר כי "מאתמול, בשעות אחר הצהריים, מאז שנפער הבולען, התחלו בפעילות משותפת לטפל באיטום של מקור הבולען וזיהינו את אותם מי נגר שפרצו פנימה לפרויקט של החניון".
לדבריו, "במקביל עצרו את התנועה והתחלו בפעילות של עצירת סחף הבולען, יצקנו פנימה בטון נוזלי. באזור שנפתח הבולען ביצענו בדיקות ססמיות עם שלוש חברות במקביל כדי לזהות שאני חללים נוספים, וגם חללים חשודים שללנו באמצעות קידוחים פיזיים. בעקבות כך, פתחנו את הנתיבים והרכבת חזרה לעבודתה".
שרת התחבורה מרב מיכאלי הגיעה למקום בו נפער הבולען ואמרה: "אני שמחה שציבור נשמע לקריאה שלנו, ואני רואה שהתנועה הבוקר זורמת והדברים בשליטה. עשינו אתמול בלילה בדיקות מאוד מקיפות ולכן יכולנו לפתוח מחדש את הכביש מתוך ודאות שזה בטוח. בטיחות כל הנוגעים בדבר היא בראש מעיינינו ואכן בטוח לפתוח את הכביש וגם תנועת הרכבות התחדשה בשעה 5 בבוקר בכל הזהירות הנדרשת ובכל האחריות. עכשיו נמשכת עבודת התיקון ועבודות נוספות כדי לוודא שלא יהיו שום הפתעות נוספות, ורק כשנהיה בטוחים שאכן הכל מתוקן והכל בטוח, היציאה הזאת, מצפון למחלף השלום תפתח מחדש".
בתוך כך, מהנדסים וגיאולוגים מסכימים כי מדובר בבולען מלאכותי ולא טבעי. "אדם בונה צנרת מתחת לכבישים, רכבת תחתית, מנהרה. כל המקרים האלו קשורים להתערבות של האדם", מסביר זוהר גבירצמן מנהל המכון הגאולוגי בשיחה עם חדשות 12, "אז יש התמוטטות. בתל אביב רוב הכשלים קשורים לבנייה קודמת. אני מניח שגם הפעם זה קשור לבנייה קודמת של מחלף או משהו שנבנה במקום סמוך שגורם למנהרה תת-קרקעית להיחשף. בולען מסוג זה הוא לא בתחום הגאולוגיה, זה קשור למהנדסים שבונים ומתכננים קרקעות".
צילום: נתיבי איילון
"מדובר בבולען שהוא מעשה ידי אדם", מסכים פרופ' שמואל מרקו מהמחלקה לגיאופיזיקה באוניברסיטת תל אביב. "אפשר למנוע דברים כאלה אבל לא תמיד. התהליכים שקדמו להיווצרות של הבולען קרו מתחת לפני השטח ולא תמיד קל לזהות את זה. העובדה שהתערבו בטבע ובנו קירות תת קרקעיים, סללו כביש ופינו את מי הגשם מהכביש למקום אחר – התהליכים האלו משנים את האזור והחומרים מגיבים אחרת".
לדברי מרקו, "אנחנו יודעים עד רמה מסוימת לחזות מה יהיה אבל הרבה פעמים הידע על תת הקרקע חסר. אנחנו לא מכירים כל מטר אלא את התמונה הכללית. אנחנו בארץ עם המון תשתיות שהולכות ונבנות. סוללים המון ומתערבים המון בטבע. 6-7 פעמים נוצר בולען כזה. רק אדם אחד נהרג מזה ומדובר בתופעה נורא נדירה. מצבנו טוב בסך הכל".
זוהר גבירצמן מסביר: "המכון הגאולוגי אחראי על תופעה אחרת לגמרי שמתרחשת בים המלח, שם יש מערות תת-קרקעיות שנוצרות בתהליך טבעי. מתחת לפני השטח יש שכבת מלח שמומסת על ידי מי התהום ואז נוצרים חללים. כשהתקרה שלהם מתמוטטות נוצרים בולענים. במכון הגיאולוגי לומדים ומתריעים איפה עלול להיווצר בולען נוסף בעתיד. באופן עקיף זה גם קשור להתערבות האדם, בגלל שמפלס מי המלח יורד בשל שאיבות המים של המפעלים. באופן עקיף זה יוצר תופעת טבע אחרת של יצירת בולענים".
"בין שני מקרי הקצה האלה יכולים להיות עוד מקרים כמו הבולען בכרמי יוסף שנוצר בבריכת שחייה שבה הרצפה התמוטטה", מוסיף גבירצמן. "כרגע זה נחקר, האם הייתה שם מערה שקשור לארכיאולוגיה קודמת כמו מערות בית גוברין".
פרופ' מרקו: "כל הבולענים מתחילים בהיווצרות של חלל מתחת לפני השטח ומה שנמצא מעל נבלע פנימה. יש בולענים שמתחילים באופן טבעי כמו בכרמי יוסף. בכרמי יוסף הייתה המסה של סלע גיר טבעי. כאן מדובר במילוי מלאכותי של רמפה שעולה מדרך השלום. מה בדיוק גרם לחומר להסתלק מתחת לאספלט? חוקרים".
