צילום: חברת אנרג'יאן/פלאש 90

הקרב על ההסכם עם לבנון: המאבק יגיע לבג"ץ; על המדינה להשיב עד סוף החודש

ההסכם על הגבול הימי אינו רק פולמוס פוליטי אלא גם נושא משפטי סבוך, האם ניתן לאשרו בתוקפת ממשלת מעבר וללא אישור הכנסת • ארגון לביא עתר היום לבג"ץ בבקשה לחייב את הממשלה להביא לאישור הכנסת את ההסכם המסתמן

כתבות נוספות בנושא:

ההסכם על הגבול הימי אינו רק פולמוס פוליטי אלא גם נושא משפטי סבוך, האם ניתן לאשרו בתוקפת ממשלת מעבר וללא אישור הכנסת. ארגון לביא עתר היום (שני) לבג"ץ בבקשה לחייב את הממשלה להביא לאישור הכנסת את ההסכם המסתמן. בג"ץ קבע שעל המדינה להשיב בתגובה מקדמית עד סוף החודש – ארבעה ימים בלבד לפני הבחירות.

בעתירתם נטען כי בית המשפט העליון כבר קבע בעבר שזה מתפקידה של הכנסת לפקח על עניינים מדיניים בעת כהונת ממשלת מעבר. בנוסף דרש הארגון שלא לאפשר לממשלה לחתום על ההסכם שעשוי לקבוע עובדות מוגמרות לממשלה הבאה.
אסדת הגז כריש

עו"ד יצחק בם, שהגיש את העתירה, מבקש מהממשלה, בין היתר, להימנע מלהמשיך ולנהל כל משא ומתן עם לבנון, במישרין או בעקיפין, כל עוד בישראל מכהנת ממשלת מעבר. לא לחתום, אף לא בראשי תיבות, על כל הסכם שהוא ביחס לקביעת גבולות האזור הכלכלי הבלעדי של ישראל בים, כל עוד מכהנת בישראל ממשלה שאינה זוכה באמון הכנסת, ולחלופין, כאמור, להביא את ההסכם לאישורה של הכנסת.

לפי העתירה, ראש הממשלה יאיר לפיד הודיע כי לפי עמדת הייעוץ המשפטי ההסכם הנרקם אינו מצריך את אישור הכנסת, בזמן שבישראל שונתה הנחיית היועץ המשפטי לממשלה שחייבה להניח הסכמים בינלאומיים על שולחן הכנסת. ואולם, לטענת ארגון לביא, "כאשר מדובר בממשלת מעבר, עליה להימנע מחתימה ומאשרור הסכם בינלאומי כה חשוב, או מקביעה של גבולות האזור הכלכלי הבלעדי של ישראל בים, לפחות עד אשר יונח הוא על שולחנה של הכנסת שתיבחר ויזכה לאישורה".

בתוך כך, פרופ' יובל שני, עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה ופרופסור למשפט בינלאומי באוניברסיטה העברית, התיחס לנושא הסבוך אמר בווינט ואמר כי "הגם שהחוק אינו מבדיל בין ממשלת מעבר (לאחר הבחירות) או ממשלה יוצאת (לפני הבחירות) לבין ממשלה רגילה המכהנת מכוח אמון הכנסת, הפסיקה בישראל קובעת כי על ממשלה שאינה נהנית מאמון הכנסת לפעול באיפוק ולהימנע מלאמץ צעדים משמעותיים אשר יכבלו את שיקול דעתן של ממשלות עתידיות. לכלל זה יש חריג אחד בולט – כאשר קיים צורך ציבורי חיוני בנקיטת הצעדים האמורים. במקרה זה, ניתן לטעון כי החשש מפני התלקחות צבאית קרובה בגזרת הצפון סביב תחילת עבודות השאיבה במאגר כריש עונה על דרישת הצורך הציבורי החיוני".

פרופ' שני התייחס לשאלה האם נדרש אישור של הכנסת להסכם: "החוק בישראל אינו דורש ככלל את אישור הכנסת לפני ההתקשרות בהסכמים בינלאומיים. תקנון הכנסת מחייב עם זאת הנחה של הסכמים בינלאומיים על שולחן הכנסת לפני אישורם בממשלה, אם כי גם מחובה זו ניתן לסטות מטעמי סודיות ודחיפות. אמנם קיים נוהג לפיו הסכמים מדיניים חשובים – כגון הסכמי שלום או הסכמי אברהם – מובאים לאישור מליאת הכנסת לפני או אחרי עריכתם, אך לא ברור אם מדובר בחובה משפטית ומה היקפה המדויק. על פניו, הסדר שתכליתו תיחום קו גבול ימי ועיקר נפקותו כלכלית, אינו דומה במהותו לאותם הסכמים מדיניים חשובים שהובאו בעבר לאישור הכנסת".

הוא הוסיף: "ככל שההסכם כולל שינוי של קו הגבול הימי המדיני (קרי שינוי של היקף המים הטריטוריאליים) – עניין שאינו ברור עדיין, שכן נוסח ההסכם טרם התפרסם – הרי שיש לבחון בצורה רצינית יותר את הטענה בעתירה. מחד, ניתן לטעון כי דין ויתור על מים טריטוריאליים המצויים בריבונות ישראלית כדין ויתור על שטח יבשתי ריבוני. מאידך ניתן לטעון כי המחוקק לא התכוון לכלול שינויים מינוריים בשטח הים הטריטוריאלי בגדר חוק יסוד, אשר במקור נועד להקשיח את התנאים לוויתור על שטחים יבשתיים (למשל, ירושלים או רמת הגולן), ולפיכך, ההסכם שבו מדובר עוסק בתיחום גבולות ימיים שנויים במחלוקת ולא בהעברת שטח ממדינה אחת למשנה. מקרה זה מזכיר את סימון קו הגבול הצפוני בין ישראל ללבנון (הקו הכחול) בשנת 2000 אשר אושר על-ידי ישראל מול האו"ם בלי דיון ציבורי משמעותי".

שני הסביר מה קובע הסכם הגבולות הימיים. "ישראל ולבנון נושאות ונותנות זו עם זו זה למעלה מעשור, באמצעות תיווך בינלאומי, על מנת להסדיר מספר סוגיות הקשורות לגבולות הימיים ביניהם ולחלוקת הזכויות והחובות של המדינות באזורי הים התיכון הסמוכים לגבול ביניהן. לפי פרסומים בתקשורת, שני הצדדים נוטים לקבל את הצעת הפשרה של המתווך האמריקני אשר כוללת הסדרה של הגבול המדיני בין המדינות (המפריד בין המים הטריטוריאליים המצויים בריבונותם), וכן הסדרת הגבולות של האזורים הכלכליים השייכים לשתי המדינות המצויים מעבר למים הטריטוריאליים שלהן.

"באזורים אלה, למדינות החופיות אין ריבונות, אך יש להן זכות בלעדית לנצל או להעניק לגורם אחר זיכיון לנצל את משאבי הטבע המצויים באותו אזור ימי. מהדיווחים עד כה מסתמן כי הגבול המדיני נוטה אל עבר העמדה הישראלית לגבי תיחום הגבולות, ואילו הגבול הכלכלי קרוב יותר לעמדה הלבנונית. עוד מסתמן כי ישראל תהיה זכאית כנגד הוויתור שביצעה ללבנון במישור המים הכלכליים לקבל אחוזים מסוימים מהכנסות הגז הטבעי של לבנון מהאזור הכלכלי שלה (דבר שיתבצע דרך הזכיין הצרפתי לו לבנון הקצתה את זכויות שאיבת הגז)".

מצאתם טעות בכתבה? דווחו לנו >

1 תגובה
הכי מדורגות
חדשות ביותר ישנות ביותר
Inline Feedbacks
הצג את כל התגובות

איכס פרשנות של שמאלני מובהק

כתבות חדשות באתר

מבתי כנסת ועד להיכלי הענק: אימפריית הריהוט של רהיטי לביא כובשת את בתי הכנסת בארץ ובעולם
מ
תוכן מקודם
בשיתוף המחלקה
המסחרית
נשיא לבנון מברך על תמיכת המפרציות בפירוק חיזבאללה מנשקו
איראן תוקפת את הצהרת ארה"ב ומדינות המפרץ: "התערבות פרובוקטיבית"
נחשף הסוד של מועדון הצרכנות המוביל בציבור החרדי: כך אלפי משפחות חוסכות מאות שקלים בחודש!
מ
תוכן מקודם
בשיתוף המחלקה
המסחרית
ארה"ב והמפרציות בהצהרה משמעותית: לא מסתפקים במניעת גרעין
איראן רותחת: "מטוסי קרב טסו באזור; אם ארה"ב לא תרסן את ישראל - נגיב"
אחרי אלפי פגישות ו-336 זוגות מאורסים: 'השדכן' מסדר אתכם גם עם נדוניה
מ
תוכן מקודם
בשיתוף המחלקה
המסחרית
אזהרת מסע: משרד החוץ קורא להימנע מנסיעות לוונצואלה עד להודעה חדשה
הכבשה והטורפים | ישראל במצב קשה, אבל ה"אשם" המרכזי כבר נמצא
שלוש שנים שעולות עשרות אלפי שקלים
מ
תוכן מקודם
בשיתוף המחלקה
המסחרית
פעילות מורכבת: כך נחשף מצבור האמל"ח שהוסלק בקרקעית בור מים עמוק
עימות בקבינט: בן גביר דרש לכסח, זמיר השיב: "רציתם הפסקת אש"

הכתבות המעניינות ביותר

טיסה ישירה לקזחסטן: לקראת יום ההילולא של רבי לוי יצחק שניאורסון זצ"ל
שבר על שבר: מסע הלווית הרבנית הרצליה צרף ע"ה
פילבר: "נשארתי היחיד שמציג תמונה אחרת; הסקרים הפכו לכלי תעמולה"
לחץ כלכלי וחשש מהסלמה: מדוע טראמפ עצר את המערכה מול איראן - ומה המחיר לישראל?
כל כלי לא יוצר עלינו אם נכיר במעלתינו ומעלת אבותינו • הרב יחיאל מאיר צוקר • צפו
כל כלי לא יוצר עלינו אם נכיר במעלתינו ומעלת אבותינו • הרב יחיאל מאיר צוקר • צפו
פנינים לפרשת השבוע • הרב יוסף חיים אוהב ציון • צפו
פנינים לפרשת השבוע • הרב יוסף חיים אוהב ציון • צפו
מנחה גדולה או מנחה קטנה מה עדיף • הרב יהודה שטרן
שריפה בפתח בניין מגורים: 12 נפגעו משאיפת עשן, בהם שתי נשים במצב בינוני
פרשת בלק • המגיד הירושלמי רבי אשר דרוק • צפו
פרשת בלק • המגיד הירושלמי רבי אשר דרוק • צפו
וואטסאפ

חדש באתר

WhatsApp Image 2026-04-19 at 12.55
נשיא לבנון מברך על תמיכת המפרציות בפירוק חיזבאללה מנשקו
5895299010329776263
איראן תוקפת את הצהרת ארה"ב ומדינות המפרץ: "התערבות פרובוקטיבית"
WhatsApp Image 2026-06-26 at 13.26
ארה"ב והמפרציות בהצהרה משמעותית: לא מסתפקים במניעת גרעין
7a8929d1-0fd0-4dbf-81e3-895a79e6dca7
איראן רותחת: "מטוסי קרב טסו באזור; אם ארה"ב לא תרסן את ישראל - נגיב"

המיוחדים

צילום מסך 2026-06-18 022446
הרבי מליובאוויטש עצר אותי ושאל שאלה ששינתה את חיי | ראיון מרתק
WhatsApp Image 2026-06-11 at 09.35
בוגרת הפרקליטות יוצאת למלחמה: "המדינה מענישה נשים חרדיות בגלל בעליהן"
WhatsApp Image 2026-06-08 at 10.08
רעידת אדמה משפטית: בוגרת הפרקליטות יוצאת למאבק נגד סנקציות הדיור - ומאיימת בבג"ץ
קיפקעס | פיצוץ השיחות עם צה"ל ומכה קשה לדרייברים
קיפקעס | פיצוץ השיחות עם צה"ל ומכה קשה לדרייברים

גלריות

חתונה לנין רבי יעקב מאיר שכטער אצל נכדו ר' יוסף בלומנטשאק צילום יחיאל רייכמאן (41)
שמחת החתונה לנין מרן הגה"צ רבי יעקב מאיר שכטר
שבת התאחדות בחצר הקודש מודזיץ צילום שוקי לרר (37)
חסידי מודז'יץ התכנסו לשבת התאחדות במצפה יריחו בראשות האדמו"ר
הלווית הרבנית צרף צילום יצחק ורדי (8)
שבר על שבר: מסע הלווית הרבנית הרצליה צרף ע"ה
הספד בבוהוש צילום שוקי לרר (1)
עצרת הספד בחצה"ק בוהוש על פטירת הרה"צ חיים דוב הלפרין ז"ל

עיתוני היום

וַיְהִי בֹקֶר יוֹם שִׁשִּׁי • כותרות העיתונים – י"א בתמוז ה'תשפ"ו
וַיְהִי בֹקֶר יוֹם שִׁשִּׁי • כותרות העיתונים – י"א בתמוז ה'תשפ"ו

ברוכים הבאים!

לגלישה באתר נקי מפרסומות קופצות ובאנרים, היכנסו באמצעות חשבון הגוגל שלכם.

דיווח על סרטון

מה ברצונך למצוא?

יש לך משהו דחוף לומר לנו?

הדואר
האדום

צירוף קובץ עד גודל של 5 מגה
Hide picture