חתימת מזכר ההבנות בין ארצות הברית לאיראן התקבלה בישראל ברגשות מעורבים. בעוד שבירושלים נמנעו מעימות פומבי עם הנשיא דונלד טראמפ וסגנו ג'יי די ואנס, גורמים במערכת הפוליטית ובסביבת ראש הממשלה הביעו ביקורת על עצם ההסכמות שהושגו עם טהרן ועל השלכותיהן האזוריות.
גם לאחר החתימה, היחסים בין וושינגטון לטהרן נותרו מתוחים. במהלך סבב השיחות שנערך בשווייץ הקפידו חברי המשלחת האיראנית להפגין ריחוק מהאמריקאים, נמנעו מלחיצות ידיים ואף דחו בפומבי חלק מהצהרותיה של וושינגטון זמן קצר לאחר סיום הדיונים.

במהלך השיחות איים טראמפ כי אם איראן לא תעמוד בהתחייבויותיה, ארצות הברית תשוב לאופציה הצבאית ותתקוף את איראן בעוצמה רבה. בתגובה הזכירו האיראנים כי מזכר ההבנות כולל התחייבות הדדית להימנע משימוש בכוח או מאיומים צבאיים, ואף עזבו את אולם הדיונים לזמן קצר.
פער בין ההצהרות למציאות
עם שובו לארצות הברית הציג ואנס את השיחות כהצלחה, וטען כי איראן הסכימה לאפשר את חזרת פקחי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית למתקני הגרעין. במקביל הודיעה וושינגטון על פתיחה מחודשת של מצר הורמוז לשיט ועל הקלה זמנית של חלק מסנקציות הנפט למשך 60 יום.
אלא שבתוך שעות בודדות הכחישה טהרן חלק ניכר מהדברים. באיראן הבהירו כי לא הושגה כל הסכמה בנושא הגרעין או הטילים הבליסטיים, וכי פקחי סבא"א לא קיבלו אישור לשוב למדינה. גם הטענה כי הכספים שיופשרו ישמשו לרכישת תוצרת אמריקאית בלבד נדחתה על ידי בכירי המשטר.
בנוסף, פתיחת מצר הורמוז התבצעה באופן חלקי בלבד. אף שהתנועה הימית התחדשה, חלק מנתיבי השיט המרכזיים עדיין חסומים, והיקף התנועה רחוק מלחזור לרמתו טרם הלחימה.
למה טראמפ עצר?
למרות הביקורת, יש לזכור כי בשלב זה לא נחתם הסכם קבע אלא מזכר הבנות בלבד, שמעניק לצדדים כ-60 ימים לניהול משא ומתן בסוגיות הליבה.
מאחורי ההחלטה של טראמפ לעצור את ההסלמה עומדים, ככל הנראה, שלושה שיקולים מרכזיים: העלייה החדה במחירי הנפט בעקבות חסימת מצר הורמוז, הרצון להימנע מנזק פוליטי לקראת בחירות האמצע בארצות הברית, והצורך לאפשר לתעשיות הביטחוניות האמריקאיות לחדש את מלאי החימושים לאחר חודשים של לחימה אינטנסיבית.
בעוד מספר חודשים יתקיימו בארה"ב בחירות לבית הנבחרים, טראמפ אינו יכול להרשות לעצמו להפסיד בהם, אלה בחירות גורליות שיקבעו את השנתיים האחרונות שלו כנשיא המעצמה העולמית. הוא נחוש להותיר חותם ולא יוכל לעשות זאת עם הקונגרס יהיה לעומתי עבורו. למחירי הדלק בארה"ב יש השפעה דרמטית על שיעורי התמיכה בו, ולכן כעת הוא מנוע מהסלמת העימות מול איראן.
במהלך העימות נלכדו במצר הורמוז מאות מכליות נפט, מה שהביא לעלייה במחירי האנרגיה בעולם. כעת, עם חידוש חלקי של השיט באזור החלו המחירים לרדת.
כיצד תשפיע הסרת הסנקציות על איראן?
במהלך המלחמה הסבו ארה"ב וישראל נזק עצום לכלכלה האיראנית, לפי הערכות מסוימות הוא נאמד בכטריליון דולרים. המספר הזה אמור לסייע לנו להבין שמיליארדי דולרים מעטים יחסית שיופשרו לאיראן, הם כטיפה בים לעומת הצורך הבסיסי והנואש שלהם. לזאת יש להוסיף שעוד טרם המבצע האחרון הכלכלה האיראנית לא הייתה בשיא, וזאת בלשון המעטה.
כמו"כ, בעוד ארה"ב וישראל מנצלות את פסק הזמן שהושג לשם ייצור חימושים בקצב מוגבר, יש שחקנית אחת בזירה שמנועה מלעשות כן. נחשו מי? איראן, כמובן. הנזק שנגרם לתשתיות התעשיות הצבאיות של איראן, אינו רק נזק כלכלי. מדובר בפגיעה שייקח שנים לשקם גם בקצב עבודה מהיר. בטח שבתוך פרק הזמן שטראמפ העניק לאיראנים הם לא צפויים להשיג שיקום משמעותי.
ההשפעה על ישראל
בירושלים עוקבים בעיקר אחר השלכות ההבנות על הזירה הלבנונית. במסגרת המגעים התעקשה איראן על עצירת הלחימה נגד חיזבאללה, ובישראל מעריכים כי הלחץ האמריקאי תרם להפסקת התקיפות היזומות בלבנון.
המצב החדש הותיר את צה"ל בעיצומם של מבצעים התקפיים עמוק בשטח לבנון, ובהם כיתור מתחמי תת-קרקע אסטרטגיים של חיזבאללה ברכס עלי א-טאהר. בצה"ל מעריכים כי מדובר באחד ממערכי המנהרות המרכזיים שבנה הארגון במשך שנים בסיוע איראני.

במקביל הודיע צה"ל כי ימשיך להחזיק ב"מרחב הביטחוני" בדרום לבנון, הכולל בין היתר את רכס הבופור, רכס עלי א-טאהר, כפר תבנית והשטחים עד ואדי הסלוקי, במטרה למנוע מחיזבאללה לשקם את תשתיותיו.
השבוע אף חשף הצבא מתחם תת-קרקעי גדול בכפר מג'דל זון, כ-10 קילומטרים בתוך לבנון, שבו אותרו פירי שיגור, מחסני אמצעי לחימה ותשתיות טרור. במהלך הפעילות חוסלו יותר מ-20 מחבלי חיזבאללה.
הרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר אמר השבוע כי חיזבאללה נמצא ב"מצוקה קשה מאוד", והדגיש כי ישראל לא תאפשר לארגון לשקם את יכולותיו הצבאיות.
הלחץ נמשך גם ברצועת עזה
במקביל למתרחש בלבנון, צה"ל ושב"כ ממשיכים להפעיל לחץ גם ברצועת עזה. בימים האחרונים חוסלו שורת מחבלים שהיו מעורבים בטבח שמחת תורה, בהחזקת חטופים ובהעברת מאות מיליוני שקלים למימון פעילות חמאס.
במערכת הביטחון מדגישים כי חרף המגעים המדיניים והפסקת האש בלבנון, הפעילות נגד חמאס ברצועה נמשכת במלוא העוצמה, במטרה לפגוע ביכולותיו הצבאיות והכלכליות של הארגון.





















מי שלא מבין, השיקולים האמיתיים הם, קודם כל ההשפעה הקטארית,ע"י ויטקוף וקושנר שמפמפמים את האינטרסים הקטאריים, כי יש להם המון כסף קטארי בכיס, כמו שגם מתחדד בספר שיצא לאחרונה.
דבר שני ואנס היה אונגליסט ש'המיר' לקאתולי, הקאתוליות רוצה לראות את ישראל חלשה תמיד! זו התפיסה של הותיקן, וקרלסון וואנס מיישמים.
בס"ד, עוד בזה, טראמפ הוא שפוט בעל כורחו של קאטר, כי הוא "משוחד" בזה שקיבל מהם את האוירון. השוחד יעוור עיני צדיקים וכ"ש את טראמפ, האוירון שקיבל מהם זו טעות איומה של טראמפ שלא מבין שבזה הוא בע"כ שפוט שלהם.
טראמפ חושש מהדחה יותר מכל.
זה סיכון ממשי אם הוא מפסיד.
צריך ללמוד את המערכת האמריקאית ולא לכתוב מהבטן.