הלילה, וגם ביום שלמחרת בט"ז בחשוון, יציינו בציבור הליטאי בפרט ובעולם היהודי בכלל, את יום ההילולה ה-21 של בעל ה'אבי עזרי' מרן הגאון רבי אלעזר מנחם שך זצ"ל, מי שכיהן כראש ישיבת פוניבז' ונשיא מועצת גדולי התורה.
במהלך היום יתקיימו כנסים לזכרו של מי שהנהיג את הציבור הליטאי במשך עשרות שנים, חולל מהפכות רבות, ושנחשב בעיני מאות אלפים כ"גדול הדור". הוא הכריע בעניינים ציבוריים, ייסד את תנועת 'דגל התורה' והיה "הפנים" של הציבור החרדי.
הרב שך היה חניך ישיבות ליטא בתקופה שלפני מלחמת העולם הראשונה ובמהלכה. בגיל 23 התמנה לראשונה כר"מ, ומאז לימד תורה במשך כשבעים וחמש שנה, בישיבות בליטא ובישראל. פריצתו לקדמת ההנהגה התורנית והציבורית החלה בשנות ה-60.
במשך כשלושה עשורים נחשב הרב שך הסמכות הרוחנית והציבורית העליונה בציבור החרדי-הליטאי. הוא העצים את חשיבותן של "דעת התורה" וההשקפה התורנית בתודעת הציבור החרדי. יזם הקמתן של ישיבות רבות בישראל ושימש נשיאן ופטרונן. במקביל גיבש את הציבור הליטאי כקבוצה. ייסד את מפלגת דגל התורה, את העיתון "יתד נאמן" ואת מערכת הכשרות "שארית ישראל".
ההנהגה וההכרעות הדרמטיות
בימים אלו, כאשר המפלגות החרדיות והגוש האמוני רשמו ניצחון אדיר ומקיימים מגעים להקמת ממשלת ימין, כדאי לדפדף קצת אחורה לתקופה שבה הרב שך היה הדמות התורנית הבכירה ביותר במגזר החרדי.
לאחר עליית הליכוד לשלטון בשנת 1977 הוביל הרב שך את כניסת אגודת ישראל לקואליציה. הוא התנגד לקבלת משרות מיניסטריאליות, אך התיר משרות של סגני שרים וראשות ועדות הכנסת. לקראת הבחירות בשנת 1981 הביע הרב שך שביעות רצון מהישגיה.
הרב שך היה גם זה שתמך ביוזמה של מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל להקים את תנועת ש"ס. בלילה שלפני הבחירות בשנת 1984 הפתיע הרב שך והורה להצביע עבור ש"ס. הצבעת הציבור הליטאי הגבירה את כוחה של ש"ס שזכתה אז בארבעה מנדטים.
בשנת תשמ"ה ייסד הרב שך יומון חרדי חדש, בשם "יתד נאמן", שנועד לשמש במה לציבור הליטאי. בנוסף יזם הרב שך הקמת גוף כשרות בשם "שארית ישראל". באותה שנה, פנה אליו שמעון פרס בבקשה כי יתמוך בו ביוזמתו לפרק את ממשלת האחדות ולהרכיב ממשלה צרה בראשותו. ראש לשכתו של פרס, בועז אפלבאום מספר כי הרב שך סירב אפילו להיפגש ולדבר איתו בשל תמיכת המערך, 4 שנים קודם לכן, בחוק שהיה מנוגד לערכי הדת היהודית.
בשנת תשמ"ח, לקראת הבחירות לכנסת השתים עשרה, הקים מפלגה חדשה בשם "דגל התורה". בכ"ח בתשרי נערך כנס היסוד של המפלגה בבנייני האומה. בכנס זה מסר הרב שך נאום היסטורי. אירוע זה נחשב כמאורע מכונן בציבור הליטאי. באותן בחירות קיבלה "דגל התורה" שני מנדטים. בבחירות הבאות בשנת 1992 רצו שתי המפלגות ברשימה משותפת בשם "יהדות התורה המאוחדת".
לפני "התרגיל המסריח" (הניסיון של שמעון פרס להקים ממשלת שמאל–חרדים צרה בראשותו בשנת 1990), כשעמדה על הפרק השאלה האם מפלגת "דגל התורה" תתמוך במועמדותו של שמעון פרס לתפקיד ראש הממשלה, נישאו עיני העולם אל הרב שך, שאמור היה לנאום בכנס של דגל התורה בהיכל הספורט יד אליהו בתל אביב. הרב שך לא התייחס ישירות בנאומו לשאלת ההצטרפות לממשלה, אלא בחר להרצות על עיקרי ההשקפה היהודית, ולתקוף את השמאל על ניתוק הקשר ממסורת האבות. נאומו של הרב שך נכנס ללקסיקון הישראלי כ"נאום השפנים והחזירים".
הרב שך אמר בדבריו, בין היתר, כי "המערך ניתק את העבר מן העם היהודי. אם רוצים לבנות אומה שלא יהיה לה קשר עם האבות, דינה להיאבד. היום פוגשים ילדים שאינם יודעים להסביר מהו 'זכור את יום השבת לקדשו'. ישנם קיבוצים שאינם יודעים מה זה יום כיפור ומגדלים שפנים וחזירים. אין לנו תורה? אין לנו מסורת? במה אנחנו יהודים, אם לא בתורה?".
משאו של הרב שך שודר בשידור חי בכמה כלי תקשורת. בעקבות התבטאויותיו פרץ פולמוס. גורמים חילוניים טענו שהרב שך מציג את החילונים הישראלים באופן שטחי. יתד נאמן פרסם את תגובת הרב שך לדברי הביקורת: "אני אוהב אותם. כולם בניי, וחשוב שילדיי ישמעו מה אני אומר להם ועליהם, והם אכן שמעו".
עברו מעל 30 שנה מאז, אך דמותו של הרב שך עדיין חקוקה בזיכרונם של מאות אלפים. הנהגתו עדיין משפיעה על הציבור החרדי והשקפתו עדיין קובעת בעניינים ציבוריים העומדים על הפרק.
