מדובר בפרויקט ההרחבה הגרנדיוזי של ישיבת 'מאור התלמוד' ברחובות, אליו קובצו מגוון בעלי תפקידים, שהמכנה המשותף שלהם – בוגרי המרכז החרדי להכשרה מקצועית: הנדסאי האדריכלות משה דויטש, מהנדס הבניין יעקב פרץ, המודד אלחנן בלוך, יועץ המיגון איציק שיינברגר, מפקח הבנייה מוטי חסידה ומתאמת התוכניות שרה צרפתי. כולם התקבצו כדי להגשים את החלום של מנהלי הישיבה, הכי טוב והכי מקצועי שאפשר.
כדי שהיתר הבנייה יקבל אור ירוק היה על מנהלי הישיבה לעבור את אישורי הג"א, וכאן נכנס לתמונה הגדולה יועץ המיגון איציק שיינברגר, בוגר מסלול הנדסאי בניין במרכז החרדי. "התהליך קבוע", מסביר שיינברגר: "אני מקבל בקשה להיתר מהאדריכל ומכין את 'נספח המיגון' הנדרש. כשהכול מסודר, אפשר להתחיל להתקדם עם היתר הבנייה בפועל ולהעלות את הכלים לשטח.
"בפרויקט של ישיבת 'מאור התלמוד', בשל האופי שלו, היו נקודות פרובלמטיות שביקשו פתרונות טובים. היה שילוב ידיים מקצועי עם האדריכל, ויחד חתרנו לתשובות עם יעילות מקסימלית. אני שמח שיכולתי להיות שם בשבילם ברגעים האלה, ולהגיש מקצועיות מיטבית שחסכה ללקוח הרבה זמן ומאמץ".
שיינברגר, מה להנדסאי בניין וייעוץ מיגון?
"כדי להיות יועץ מיגון אין צורך בהכשרה של הנדסאי בניין, אבל הדיפלומה שלי בהחלט מעניקה לי ערך מוסף בתחום. מיד בסיום הלימודים עבדתי במשך חמש שנים כשכיר במשרד הנדסה גדול באלעד. ניהלתי את המשרד בכל האספקטים – תפעולית, מקצועית, בשטח – וצברתי ותק. אחר כך נכנסתי לנישת המיגון ויצאתי לדרך עצמאית, כשאני מתמקד בתחום הזה ומלווה פרויקטים בציבור החרדי. עשיתי קילומטראז' ארוך בסייעתא דשמיא".
שיינברגר צנוע. כי כשהוא אומר 'פרויקטים', אלפי תיקים נעמדים מאחוריו. "אני הולך בריכוזים החרדיים, מביט בבתי המדרש הגדולים ושבראש מהדהדות לי המלים 'מאושר', 'מאושר', 'מאושר'. בית המדרש הענק המפורסם ברחוב ירמיהו בירושלים, למשל. בית המדרש המרכזי של חסידי ויז'ניץ בבני ברק, בית המדרש החדש של באיאן. על כל אחד מהם עמלתי, בכל אחד מהם הייתי צריך לגייס את הידע הרחב שרכשתי ולהתאים מענים ספציפיים".
אפשר להחזיר אותך לאחור, אל ימי הלימודים במרכז החרדי?
"בהחלט. השיעורים היו מרתקים, המרצים השקיעו את הנשמה והמערך של המרכז החרדי הציב אותנו במקום אחר. במקצועות הבנייה אתה חייב להתמקצע כל הזמן, חייב את הפרקטיקה בשטח, חייב את ההבנה הבסיסית של איך הכול עובד, והשנים במרכז החרדי נתנו נקודת פתיחה מצוינת.
"אומרים שניסיון בלי תעודה נותן חמישים אחוז מהמקצוע, ותעודה ללא ניסיון עוד חמישים. במרכז החרדי הצליחו לכרוך את הדיפלומה עם ניסיון, כשהתמקדו בלימודים מעשיים ופונקציונליים".
מקצועיות יצוקה בבטון
עבור מהנדס הבניין יעקב פרץ, פרויקט הישיבה הציב אתגר הנדסי גדול. "הוא מאוד מורכב ודורש מקצועיות מוכחת, כי אנחנו מדברים על תוספת של בניין קיים בניגוד למבנה שאתה מרים מאפס וחופשי עם מגוון ביצועים", מרחיב פרץ. "למעשה ביצענו מעקף למבנה חדר האוכל הישן, על כל המשתמע. זה אומר לא להסתמך עליו בכלל, ולעשות שימוש בקורות בטון עם מִפתח של 21 מטר".
לפני מספר שנים סיים פרץ מגמת תכנון מבנים של המרכז החרדי להכשרה מקצועית, ומאז המשרד הדינמי שלו, 'פרץ הנדסה', מעסיק יותר ממניין בעלי מקצוע בוגרי המרכז החרדי, מתמחה בתכנון קונסטרוקציה, פועל במגוון תחומים רחב ומעורב בעשרות פרויקטים פעילים.
ולחשוב שכל זה התחיל בכלל מהחלטה אחת קטנה שהובילה רחוק. "תמיד אהבתי לקרוא תוכניות, וכשכולם סביבי ראו אתרי בנייה ובניינים שמתרוממים לגובה, אני גיליתי עולם שלם שנותן לך כנפיים בשביל לעוף קדימה עם החלומות", מספר פרץ. "זה היה הרגע שנרשמתי למסלול במרכז החרדי להכשרה מקצועית והתחלתי להתמקצע באמת".
"רכזי המסלול שואפים לקחת אותך למקסימום, המרצים מקנים לך ידע מעשי עשיר ולא מוותרים על מילימטר וכלל הצוות האדמיניסטרטיבי דואג שתיכנס לנעליים הגדולות, תיקח את הדיפלומה הביתה ותתחיל לתכנן לטווח ארוך".
לסיים לימודים ולפרוץ
כבוגר ישיבת 'מאור התלמוד', הרגע שבו התגייס הנדסאי האדריכלות דויטש לפרויקט סגר בשבילו מעגל משמעותי. "באתי להקים בית מפואר ככל הניתן למקום הקדוש הזה, וכרגע אני עושה שימוש בכל הניסיון שצברתי בשביל לברך על המוגמר".
במרכז החרדי, הוא אומר, עשה מנהל שלוחת בני ברק אודי בורנשטיין הכול – אבל הכול – כדי למחוק את המרחק שבין כיסא התלמיד לכיסא המשרדי. "לקראת פרויקט הגמר הביאו מרצה מיוחד", נזכר דויטש. "היה בו שילוב מיוחד שהפך את תקופת הלימוד אצלו לחוויה מכוננת: מחמיר מצד אחד – הוא יכול היה להשליך את התוכניות שלא מצאו חן בעיניו מהחלון – ומצד שני התייחס לכל תלמיד כאילו היה הבן שלו, עם חמלה נדירה ורצון לשתף אותנו בכל רזי המקצוע. הוא זה שלמעשה הפך אותנו לאדריכלים. התחלנו לעבוד עוד במהלך הלימודים בזכות צוות ההוראה, וכשאגף ההשמה של המרכז החרדי ביקש לתווך לי מעסיקים פוטנציאליים, כבר הייתי תפוס.
"גם במגמת עיצוב פנים קיבלנו מרצה יוצא דופן, שעירב אותנו פיזית בפרויקטים שלו ונתן לנו יד חופשית לתכנן עבורו אלמנטים, שמאוחר יותר זכו לביצוע בפועל, והמכלול הזה הקנה לנו ניסיון וידע שאין שני להם. זה היה קו מנחה שהגיע מלמעלה, מצד ההנהלה, שזמינה נון סטופ ואכפתית במידה נדירה במטרה שכולנו נוכל להצליח".
זה תמצית החזון של אדריכל ההצלחה הגדולה, מנכ"ל המרכז החרדי להכשרה מקצועית אברהם הורן. לבנות עוד מקצוע מבוקש שיפרנס משפחה ברוכה. "אני גאה בעשרות אלפי בוגרים שברגעים אלה פועלים כעצמאים או כשכירים באינספור חברות מובילות, משרדים נחשקים ומשרות מבוקשות ומבצעים את משימת העל – מפרנסים בית מבורך. בשביל זה אנחנו כאן כבר יותר ממחצית יובל ברצף, מאתרים את הקורסים שעובדים בשביל התכלית הזו הכי טוב שאפשר, הולכים יד ביד עם התלמידים כדי שכולם יצליחו להתממש".
בפסגה של המרכז החרדי עומדים מסלולי ההנדסאים, שמוציאים לשוק שנה אחר שנה מאות הנדסאים בתחומים מגוונים: בניין, אדריכלות ועיצוב פנים, חשמל, תוכנה, מכשור רפואי ועיצוב תעשייתי, תוך הסרה מוחלטת של תכנים אקדמיים שנאסרו על ידי גדולי ישראל. במרכז החרדי מנופפים בדגל המצוינות עם הציון הגבוה ביותר במדד הארצי כבר כמה שנים רצופות, ומפנים לשם כך משאבים רבים שמובילים שוב ושוב לתוצאות יוצאות דופן. "הדיפלומות של ההנדסאים שלנו הן כרטיס כניסה קסום שמפלס שביל רחב לעולם התעשייה", מסכם הורן.
