עתירה מנהלית הוגשה לבית המשפט המחוזי בירושלים נגד רשות הטבע והגנים, בעתירה נטען כי תזמון הסיורים המודרכים המיוחדים של הרשות לשבת בלבד מהווה הפליה אסורה על רקע דת. העותרים – עמותת "אמת ליעקב בישראל", הפועלת לקידום שוויון זכויות לציבור הדתי, החרדי והמסורתי, ועותרת פרטית, גב' חני בוקשפן, שומרת שבת שהחזיקה במנוי "מטמון" – דורשים מבית המשפט להורות לרשות להוסיף מחזורי סיורים זהים בימות החול, וכן להציע מנוי שנתי מותאם ומוזל שאינו כולל פעילות בשבת.
במרכז העתירה עומדת הטענה כי לפי לוח הזמנים שפרסמה הרשות עצמה לשנת 2026, סיורים מודרכים מיוחדים רבים – ובהם סיורי לילה, סיורי שקיעה וסיורים נגישים – מתוזמנים לשבת. לטענת העותרים, התוצאה היא שציבור שלם של שומרי שבת – דתי, חרדי ומסורתי – מנוע מלהשתתף בפעילויות ציבוריות הממומנות מכספי כלל האזרחים, וזאת לא מתוך בחירה אישית אלא מחמת חובה דתית המוכרת ומוגנת בדין הישראלי. העותרים מדגישים כי השבת היא יום המנוחה הלאומי של מדינת ישראל, כפי שקובע החוק וכפי שהכירה הפסיקה.
הרקע העובדתי
על פי העתירה, הרשות מפעילה מעל 500 אתרי טבע ושמורות הפתוחים לציבור בכל ימות השבוע, ולצד הפעילות השוטפת מציעה סדרת סיורים מודרכים מיוחדים – סיורי לילה, סיורי שקיעה, סיורים עם התאמות נגישות וסיורים ממוקדי תוכן – הנבדלים מביקור רגיל באופיים, בהיקפם המוגבל ובחוויה הייחודית שהם מציעים.
העתירה מתארת התכתבות שקדמה להגשתה: בשנה שעברה פנה בא כוח העמותה, עו"ד יצחק בם, אל מנכ"לית הרשות, בדרישה להוסיף מחזורי סיורים בימות החול. בתגובה השיבה הרשות בשלוש טענות עיקריות – כי אתריה פתוחים בכל ימות השבוע, כי היא מציעה פעילויות ייחודיות לקהל הדתי והחרדי, וכי היקף הפעילויות גדל משנה לשנה. לטענת העותרים, הרשות לא השיבה כלל לגוף טענת ההפליה בתזמון הסיורים המיוחדים.
העתירה מפרטת גם את ניסיונה של העותרת השנייה: העותרת בדקה לפני כחודש בלבד את האפשרות לצאת לסיור מודרך בגן הירקון, וגילתה כי סיור הדרכת החיות בנחל מתקיים כהטבה למנויי "מטמון" בשבת בלבד, כך שלא תוכל להשתתף בו גם אם תחדש את מנויה. כשפנתה לסיור החלופי המיועד לכלל הציבור שאינו מנוי "מטמון" באותו אתר, גילתה כי גם הוא מתקיים בשבת.
דחיית טענות רשות הטבע והגנים
העתירה מקדימה תרופה למכה ומתמודדת מראש עם הטענות הצפויות מצד הרשות.
באשר לטענה כי הרשות מציעה פעילויות ייחודיות לקהל הדתי והחרדי, משיבים העותרים כי חובת השוויון אינה מסתפקת במתן שירות כלשהו לקבוצה, אלא מחייבת שוויון בגישה לאותו שירות ממש. לדבריהם, שומר שבת המבקש להשתתף בסיור לילה אינו מבקש "פעילות חרדית" נפרדת, אלא להשתתף באותו הסיור המוצע לכלל הציבור.
יתרה מזו, העותרים טוענים כי הפעילויות שהרשות מציגה כייעודיות למגזר – ובהן קבלות שבת ישראליות והדלקות נרות חנוכה בעשרות אתרים – כוללות ברובן הרכבים מוזיקליים ומופעים מעורבים ללא הפרדה בין המינים, באופן שאדם הנמנה על הציבור החרדי אינו יכול להשתתף בהם מחמת אורח חייו. הם מוסיפים כי גם פעילויות אלה אף לא פורסמו בתקשורת החרדית, מה שמלמד לטענתם כי הרשות עצמה הבינה שאינן מיועדות למגזר זה, אלא מהוות פעילות לציבור הכללי בעלת זיקה כללית לחגי ישראל.
באשר לטענה הצפויה כי שבת היא "הזמן המוצלח ביותר" מבחינת ביקוש ותפעול לתפיסת רט"ג, משיבים העותרים כי ביקוש גבוה מצד קבוצה אחת אינו פוטר רשות ציבורית מחובתה לשרת קבוצות אחרות, וכי "הפליה אינה מוצדקת בשל היותה פופולרית".
באשר לטענה כי חלק מהפעילויות מתקיימות ביום שישי, משיבים העותרים בשלושה נימוקים. ראשית, יום שישי אינו יום חול רגיל עבור שומר שבת, הנדרש להכין את ביתו ולשוב אליו לפני כניסת השבת, כך שסיורי שקיעה וסיורים המתמשכים לשעות מאוחרות אינם נגישים לו בפועל. שנית, באתרים מרוחקים, כגון "אתגר מצדה", נדרש שומר השבת לעזוב בשעות הצהריים המוקדמות, ובחודשי החורף הדבר כמעט בלתי אפשרי. שלישית, "אתגר מצדה" – המעניק לדבריהם גישה בלעדית למכלולים ארכאולוגיים נסתרים – מתקיים בימי שישי ושבת בלבד, ולפיכך אינו קיים כלל עבור ציבור שומרי השבת.
הטענה הכלכלית: מנוי "מטמון"
חלק נרחב מהעתירה מוקדש למנוי השנתי "מטמון", המקנה כניסה חופשית לכ-65 שמורות וגנים, הנחות בלינת שטח, טיולים מודרכים במחיר מיוחד ופעילויות מיוחדות לחברי המועדון. העותרים טוענים כי כלל הציבור משלם את אותו מחיר ללא הבחנה, אך משעיקר הפעילות המיוחדת מתוזמנת לשבת, מוצא עצמו שומר השבת משלם תמורת מנוי שמרבית הטבותיו חסומות בפניו.
לפי העתירה, מתוך חניוני הלילה במנוי, רק כארבעה מתאימים לשומרי שבת, לעומת כ-20 הזמינים למי שאינו שומר שבת. גם הטיולים המודרכים מתקיימים בעיקרם בשבת. המסקנה, לטענת העותרים: בעוד שהמנוי כדאי כלכלית למי שאינו שומר שבת, שומר השבת משלם מחיר מלא ומקבל תמורה מצומצמת בלבד – ובכך נוצרת הפליה גם במישור הכלכלי, שאינה עומדת במבחן המידתיות.
הסעדים המבוקשים
בסיכום העתירה מבקשים העותרים מבית המשפט להצהיר כי תזמון הסיורים לשבת בלבד מהווה הפליה אסורה על רקע דת; להורות לרשות להוסיף בתוך 30 יום מחזורי סיורים בימות החול, זהים בתוכנם, באתריהם וברמת ההדרכה לסיורים המתקיימים כיום בשבת; להורות לרשות להציע מנוי נפרד המוגבל לפעילות בימות החול, במחיר המשקף את הפער מול מנוי "מטמון" המלא; ולחייב את הרשות בהוצאות משפט ובשכר טרחת עורך דין.
