הדיונים בהארכת מעצרם של המפגינים החרדים שניסו לפרוץ אמש לביתו של המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט נעם סולברג, הפכו לכאוס משפטי יוצא דופן בבית משפט השלום בירושלים.
כמות העצורים הגבוהה – 62 בני אדם – אילצה את בית המשפט לנקוט בצעד חריג ולפצל את הדיונים לשלושה אולמות שונים במקביל, מה שהוביל למדיניות ענישה שונה לחלוטין בין שופט לשופט על אותן עבירות בדיוק.
במהלך הדיונים עלו טענות קשות מצד ההגנה על התנהלות המשטרה והשב"ס מאז גל המעצרים אמש:
הסנגור תקף את נציגי המשטרה וטען כי החשודים הוחזקו שעות ארוכות בתוך אוטובוס מאז מעצרם: "הקמתם בית סוהר על גלגלים ועברתם על חוק המעצרים". חוקר המשטרה השיב על כך "אין מספיק מקום בתחנת המשטרה".
הסנגור הוסיף והטיח בנציגי החוק: "מדוע היה צורך להכות אותם כשהם אזוקים עם ידיים מאחור? המצלמות שנתפסו היו ריקות מתוכן". נציג המשטרה הדף את הטענות ומסר כי החקירה נמשכת ויהיו ראיות.
ההגנה טענה כי המשטרה מבקשת ימי מעצר מופרזים 12 ימים ללא ביסוס: "אין די ראיות לביסוס החשד, עבירת המסוכנות אינה מבוססת ואין מידע ודאי על אלימות".
במהלך הדיון אף נחשף כי המשטרה נאלצה לעמוד מנגד בתחילת האירוע בגוש עציון. טוען המשטרה הודה באחד האולמות כי ניידת סיור שהגיעה ראשונה לשטח נמנעה מלהתעמת עם המפגינים החרדים בשל מיעוט מספרי של השוטרים מול ההמון.
הפיצול לשלושה שופטים יצר תמונת מצב שבה חשודים באותם המעשים קיבלו יחס הפוך לחלוטין:
השופט סהראי החליט שלא להיענות לבקשת המשטרה והורה על שחרורם של 10 חשודים למעצר בית למשך שישה ימים. המשטרה ביקשה עיכוב ביצוע על ההחלטה והוא ניתן לה עד למחר.
נהג האוטובוס שהסיע את המפגינים שוחרר באופן מיידי וללא שום תנאים מגבילים.
באולם המקביל, השופטת סקפה שפירא נקטה בקו נוקשה והאריכה את מעצרם של חשודים בששה ימים
באולם השלישי, השופטת מסארווה קיבלה במידה רבה את עמדת המשטרה והאריכה את מעצרם של חשודים לשבעה ימים.
בסיכומם של הדיונים, אלו הן התוצאות הסופיות עבור 62 העצורים שהובאו בפני בית המשפט: 5 קטינים שמעצרם הוארך בשלב זה עד למחר.
18 עצורים שוחררו למעצר בית, כאשר לגביהם נקבע עיכוב ביצוע של השחרור עד למחר (נהג האוטובוס, כאמור, שוחרר במיידי וללא תנאים).
21 עצורים מעצרם הוארך ב-6 ימים על ידי בית המשפט. ו18 עצורים מעצרם הוארך ב-7 ימים.
בה
ברור שצריך להאריך את מעצרם הם עברו עבירה חמורה מאוד הם הרסו חלון של בית השופט. אם הם היו עוברים עבירה קלה ולא משמעותית למשל להרוג ילד חרדי (יוסי אייזנטל) הם היו משוחררים למחרת למעצר בית. יש חוק במדינת ישראל ובו הכל נעשה באופן מידתי ושקול.