המנהג התרופף: לאחר ההתייעצות עם הרבי מבעלזא חברי הבד"ץ בהוראה חריפה

חברי בית הדין של "מחזיקי הדת" בעלזא פרסמו מכתב חריף לציבור החסידים שבו מתבקשים להחזיר את המנהג שלא להביא תזמורת בסעודות וריקודי חתונות בעיר ירושלים. וזאת, לדברי חברי הבד"ץ, לאחר שחל רפיון במנהג קדום זה.

פרסום ההוראה נעשה לאחר התייעצויות בבית כ"ק מרן האדמו"ר מבעלזא. בחודשים האחרונים, חברי הבד"ץ ישבו על המדוכה, ובימים האחרונים הוחלט לפרסם איסור גורף על הבאת תזמורת לחתונות, בו חתם גם הרבי מבעלזא.

במכתב מציינים הרבנים כי גדולי ירושלים תיקנו לאסור כלי זמר בחתונות בירושלים. התקנה נתייסדה ע"י הגאון רבי מאיר אויערבאך זצ"ל בעל ה"אמרי בינה", ובעקבותיו החזיקו גדולי ירושלים בבל תוקף בתקנה זו, הלא המה הגאון מהרי"ל דיסקין זצ"ל, והגאון רבי יוסף חיים זוננפלד זצ"ל.
‏‎
‏עוד הם מציינים שבעקבות מגיפת ה'חולירע' הנוראה שפרצה בירושלים בשנת תרכ"ה, והפילה חללים הרבה וביניהם כמה וכמה גדולים, התכנסו גדולי ירושלים וגזרו באיסור חמור ולטותא דרבנן לבל יהין איש או אשה לשורר בכלי זמר בנישואין, וזאת, מאחר שבשאלת חלום שעשה אחד מגדולי הדור נתגלה שסיבת המגיפה היא מחמת שלא נהגו כבוד בשריד בית מקדשנו ותפארתנו, ולא השתתפו כדבעי באבלה של ירושלים, בה נחשב הבית בשממונו בימתו מוטל לפניו' שיש לעורר זכרו ובפרט בעת שמחה.
‏
‏לדבריהם, ההוראה בעניין זה הייתה ברורה, שמנהג זה אינו דווקא בירושלים העתיקה, אלא כל שכונות ירושלים החדשה נחשבות כ'ירושלים', וכמו שמצינו לגבי מקרא מגילה שסמוך אע"פ שאינו נראה נידון בירושלים.

חברי הבד"ץ מציינים כי במקהלות האשכנזים מדור דור נתקבלה תקנה זו במלואה, ולכן השתמשו רק בכלי ה'תוף' ולא בשום כלי זולתו, באשר אינו נחשב כ'כלי-זמר' ולא היה בכלל התקנה.

"לדאבוננו", כותבים הרבנים, "לאחרונה נתרופף המנהג בזה בקרב אנ"ש, כאשר החלו להקל ע"י התחכמויות שונות (כגון לצמצם זמן הסעודה כדי להביא כלי זמר לאחר ברכת המזון), או מציאת היתרים מסוימים (תקליטן, אורגן שמשמיע קול תופים, וכדו'), ויש שפרצו גדר לגמרי ומביאים כלי-שיר ללא הגבלה, ונגד המבואר בשולחן ערוך".

חברי הבד"ץ מסכמים: "לכן באנו להתריע בשער בת רבים ולהחזיר המנהג לקדמותו בקהילתנו הק' כמימים ימימה, שלא להביא תזמורת בשעת הסעודה והריקודים, ולא יקלו בתקנה קדומה זו, ולא יורו היתר לעצמם בהתחכמויות שאין רוח חכמים נוחה מהן. ולשומע יונעם, וזכות ההשתתפות באבלות ירושלים תעמוד לנו לראות בבניית בית מקדשנו ותפארתנו בב"א, כמאמרם ז"ל כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה, וכל חתן וכלה הנישאים יזכו להקים בתים נאמנים בישראל מתוך שלום ושלוה והשקט ובטח ושפע נחת וכ"ט".