ברוך דיין האמת: בירושלים הלך היום (חמישי) לעולמו הרב נפתלי בורנשטיין ז"ל, הסנדלר הירושלמי הידוע משכונת בית ישראל, בשנה ה-97 לחייו.
ר' נפתלי ז"ל נולד לאביו הרה"ח משה אהרן בורנשטיין ז"ל בשכונת בית ישראל בירושלים ולמד בתלמוד תורה המקומי. לקראת מלחמת השחרור התגייס ל'הגנה' והשתתף בקרבות הקשים בגוש עציון. בהגיע לפרקו נישא לרעייתו, בתו של הרה"ח מנדל בריכטא ז"ל.
במהלך הקרבות במלחמת השחור הוא נחטף על ידי צבא ירדן. בשבי הירדני הוחזק תשעה חודשים, בתנאים קשים, עד לשחרורו במסגרת עסקת שבויים. רבים מחבריו נהרגו במלחמה. לאחר המלחמה, במשך יותר מ-60 שנים, שימש בעל קורא, בעיקר בבית כנסת חב"ד בשכונתו.
"לחמתי במנזר הרוסי נגד הירדנים והכנופיות הערביות שנעו לירושלים", סיפר ר' נפתלי ז"ל ל'שיחת השבוע' לפני מספר שנים. "ב-12 במאי הערבים התקרבו אל המנזר. הם חשבו שמולם ניצב כוח גדול, ולמעשה מנינו כשלושים חיילים. הירי גבר. לפתע נורה פגז אל העמדה שלי. ידי התרסקה. חשבתי שעולמי חרב עליי".
בורנשטיין נמלט מהמנזר בדרך נס. "אמרתי למפקד שלא אוכל לגונן על עצמי בשל הפציעה הקשה, והוא אישר לי לסגת", שחזר בורנשטיין. הוא זחל רוב הדרך, וסביבו שורקים כדורים. "כשיצאתי מהמנזר, צעקו לי חיילים: 'נפתלי, יורים! הורד את הראש'".
הוא הצליח להגיע למשואות יצחק, מתייסר מכאבי תופת. שם בישרו לו כי כמעט איש מהלוחמים במנזר לא נשאר חי. הפציעה הצילה למעשה את חייו. אבל כאן הסיפור רק התחיל. לאחר נפילת הגוש נלקח בורנשטיין, עם עוד פצועים, למעצר במשטרת חברון. בהמשך הועברו לבית לחם ומשם לירדן. כל תחנה לוּותה בניסים רבים מספור.
בשבי הירדני הוחזק תשעה חודשים, בתנאים קשים, שעליהם הוא העדיף שלא להרחיב. בעסקת שבויים שוחרר עם עוד מאות שבויים. "כל שנה אני חושב על הנס שלי", הוא אמר. "אני נזכר ברגעים שבהם עמדתי ליד מכונת הירייה במנזר הרוסי ויריתי לעבר הקמים עלינו לכלותנו, בעודי אומר תהילים וחושב על הצדיקים. אני מברך על הנס הגדול שעשה עמי הקב"ה. הוא 'דאג' שאפצע ביד, אבל בזכות זה ניצלו חיי. לפעמים אדם חושב שעולמו חרב עליו, ורק מאוחר יותר הוא מגלה כי ניצל מדבר הרבה יותר גרוע".
המנוח ז"ל זכה והשאיר אחריו דור ישרים מבורך ילדים, נכדים, נינים ובני נינים ההולכים בדרך ישראל סבא. מסע הלווייתו יצא בשעה 15:00 מבית ההלוויות סנהדריה בירושלים לעבר הר המנוחות.
תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.
