נשיא המדינה יצחק הרצוג מכיר הרבה יותר מאחרים את טיבה של המערכת הפוליטית. הוא הביא את השמאל להישג חסר תקדים, עם 24 מנדטים למפלגה שבראשה עמד והורכבה ממפלגת העבודה והמשיחה החדשה של השמאל ציפי לבני. אבל גם זה לא עזר לו, בהזדמנות הראשונה הוא נבעט, והסתובב כמעט בחוסר מעש, עד שנבחר ליושב ראש הסוכנות היהודית ומשם קפץ אל כס נשיא המדינה.
הרצוג יודע הרבה יותר מאחרים, שבשמאל משתמשים וזורקים, מנסים להכתיב למנהיגים מה לעשות, מה לומר וכיצד להנהיג. הוא גם יודע שלא משנה מה תעשה, המטרה סומנה מראש. אתה יכול להשיג הישגים מרחיקי לכת, להגיע אל סף הסכמים קואליציוניים שמממשים דה פקטו את כל משנתה האידיאולוגית של המפלגה שלך, אבל ללא גיבוי מהמפלגה ומהמחנה שלך, כלום לא שווה.
בימים אלו, אחרי שהרצוג כבר כמעט הפך למאמי הלאומי, שר חוץ על – שהצליח להכשיר אפילו את הרודן מטורקיה, שוב הוא נתקל במה שכל כך מוכר לו: הלחצים משמאל, וסימון המטרה בכל מחיר, גם תוך כדי רמיסת כל הערכים.
מאז הקמת הממשלה, ואולי עוד לפניה, הנשיא הרצוג נמצא בעין הסערה. בתחילה היה זה מול הדרישה שלא להטיל את המנדט על נתניהו, בהמשך מול הדרישה שלא להאריך לו את תוקף המנדט ועכשיו, מול הדרישות שלא לחתום על חוקים שעוברים בכנסת, ובעיקר מול העובדה שהוא לא מתראיין מתחת לכל עץ רענן וקורא להגן על שלומה של האומה המשפטית.
"הערב מתחדדת, כנראה יותר מתמיד, חדלות האישים של הנשיא יצחק הרצוג" כתב עיתונאי שעוד נושא על גבו את העובדה שאביו נאלץ למצוא את עצמו מחוץ למערכת הפוליטית, "שתיקתו בשלב הזה לא משרתת 'פעולות מאחורי הקלעים' – כמו את הרצון שלו להיות נאהב על כולם". והוא לא לבד.
ישי הדס, ממובילי המאבק בממשלה ומראשי ארגון קרים מיניסטר, גם הוא לא היה ממש עדין עם הנשיא: "הרצוג. תודה אבל ממש לא תודה!!! לא מנהלים שום סוג של משא ומתן על אופי הדיקטטורה!!! הילחם איתנו או שתוק!!!" כתב בחשבון הטוויטר שלו, אחרי שהרצוג נשא נאום בו הוא מתריע על כך ש-״אנחנו נמצאים בעיצומה של מחלוקת עמוקה שקורעת את העם. העימות הזה מדאיג אותי מאד, ומדאיג ציבור גדול בישראל ובתפוצות". ריבוי סימני הקריאה, הם במקור כמובן.
"בהימנעותו, הנשיא הרצוג לקח צד. במאבק למען הדמוקרטיה, הרצוג עמוק עמוק בצד של לוין ונתניהו" כתב יועץ התקשורת ליאור חורב, זה שעבד עם המפכ"ל לשעבר אלשיך ונקשרו אליהם לא מעט פרסומים שליליים. "הרצוג שותף פעיל למהלך הונאה שתכליתו לייצר שקט בדרך לביטול הדמוקרטיה הישראלית" הוסיף.
״אנחנו הולכים והופכים למדינה מצורעת. הנשיא הרצוג חייב להתערב בקול רם יותר" התריע בקול מודאג, הרמטכ"ל ושר הביטחון לשעבר, בוגי יעלון שלאחרונה הפך לאחד מראשי הדגלנים השחורים. מזל שיש פנסיה צבאית, שבאמצעותה הוא יכול להישאר חסר מעש ולזכות בשכר משמעותי.
"אם הרצוג לא יתפכח במהרה, תגובתו הרפה תיזכר לדיראון עולם" מתריע גם מאמר המערכת בביטאון המחאה – הארץ. "הרצוג קיבל הפגנה הערב. נשיא בושה, משת"פ של המאפיה" הוסיף גם פעיל השמאל אייבי בנימין.
נדמה לי שהז'אנר מוצה, והעניין הובן. הרצוג הפך לקרבן הבא של המפגינים, בדרך להפלת נתניהו. זה לא שהרצוג לא מנסה להתערב במשברים השונים, הוא אפילו הוציא שש הודעות בשלושה שבועות, וקרא שוב ושוב להרגעת הרוחות, והוא אפילו מנסה להוריד את לוין ונתניהו מהעץ שעליו טיפסו בדחיפת המצביעים שלהם ובצדק.
יש כאלו ממחנה הימין שנוטים לזלזל בהפגנות הענק נגד נתניהו, אבל האמת היא שהעליהום הציבורי, בצירוף הלחץ התקשורתי של שופרות מטעם שהפכו לפני שנים רבות לעיתונאים, והיום בלי בושה מנסים להנדס את תודעת הציבור, הוא לא קל. בפעם הקודמת זה גרם לפירוק ממשלת הכלאיים של נתניהו ותודה לא-ל, שעכשיו בין מפלגות הקואליציה אין מרכיב שתומכיו נמצאים בהפגנות הללו.
עכשיו כשנשיא המדינה הוא על המוקד, צריך רק לקוות בשבילו, שהרצוג ידע גם הוא להישמר. ידע לא להיכנע, ובטח לא לנסות להתייפייף כמו קודמו בתפקיד, זקן וכסיל שבשם השנאה לאיש, מכר את כל ערכיו ולא, אין קשר כמובן לאותות כבוד מארגון שמאל כזה או אחר, ולעובדה שיש מי שעוד רואה בו משיח שקר תורן.
בשונה מהאיש שריסק את מעמדו של משכן הנשיא, הרצוג צריך להמשיך להתנהל בממלכתיות, לא להושיט את ידיו אל המים העכורים (דיברה תורה בלשון נקייה), ובמילים אחרות: לא להתרגש מהצועקים על העתיד, על העבר ועל כל מה שלא בהתאם לרצונותיהם. לא להתרגש מאלו שצועקים בניסיון להפיל את אימתם על אחרים.





















הרצוג הוא נשיא פוליטי מאז שנכנס לתפקיד.
לא סתם השמאל מצפה ממנו. ההתנהגות שלו מאז שנכנס לתפקידו היא כמי שמשמש עדיין יו"ר המחנה הציוני השמאלני.
דווקא אני לא חושבת שזה נכון, יחסית לריבלין שקדם לו, הוא עדין מאוד, אני רק חושבת שטיפש שהוא הכניס את עצמו לענין הזה, כי השמאל יאכלו אותו על עצם הרעיון…