מזעזע לחשוב כמה מהר יכולה משפחה נורמטיבית ומוצלחת להתפרק לגורמים ולהתפזר לכל עבר, בתוך חודשים ספורים.
עד לפני חמישה חודשים היתה זו משפחה רגילה ונורמטיבית כמו כל המשפחות הרגילות. האבא עבד והתפרנס בכבוד, האמא עקרת בית שמגדלת את תשעת ילדיה בעמל ובמסירות רבה, והילדים עצמם בלי עין הרע, מצליחים בלימודים, מקובלים בחברה ומסבים נחת להוריהם.
לפני חמישה חודשים הכל התהפך כשאם המשפחה אובחנה כלוקה במחלה הממאירה. קצב המחלה מהיר מאוד, והיא נמצאת בסכנת חיים ל"ע.
הייסורים הקשים שסובלת האם, אילצו את האב להקדיש עבורה את כל עתותיו. הוא לא עוזב אותה לרגע, ואינו יכול לצאת לעבודה. ההכנסות הופסקו באחת, קצבת הביטוח הלאומי בקושי מכסה את ההוצאות הבסיסיות ביותר.
כדי לסייע לילדים העומדים על סף תהום לאחר שביתם התפרק באחת
המצב בבית השפיע על הילדים, ובעיות החלו לצוץ במוסדות הלימוד בהם הם משובצים. עד מהרה הוכנסו חבריו של האב בסוד העניינים וניסו לעזור.
שלושת הילדים הקטנים הוצאו למשפחות אומנה שאותרו באזור, ומקבלות שכר מלא תמורת הגידול שלהם.
לששת הילדים הגדולים הוצמדו חונכים שפועלים עם איש מקצוע צמוד שמנחה אותם כיצד לטפל בילדים, לרומם את רוחם, להעניק להם כלים רגשיים להתמודד עם הצרה הנוראה שנחתה עליהם כרעם ביום בהיר, וכן מסייעים להם בשיעורי בית ועוד.
העלויות מגיעות לסכומי עתק. החברים מבינים שאין ברירה, המשפחה חייבת תמיכה באופן זמני עד שהמצב יתייצב. אחרת, אם הילדים לא יטופלו כראוי, הנזקים עלולים להיות בלתי הפיכים רח"ל.
החברים מביאים לבית המשפחה לחם, חלב ומצרכים. הם קונים את האוכל על חשבונם הפרטי, וזאת למרות שגם הם מטופלים כל אחד במשפחה עם ילדים בלי עין הרע. אבל התשלומים לחונכים ולמשפחה האומנת, מגיעים לאלפים רבים מדי חודש, וחבריו של האב אינם מצליחים לעמוד בנטל של העול הכבד שלקחו על עצמם.
לשם כך הוקמה קרן עזרה וסיוע, והם מבקשים את עזרת הציבור לעניין: "אנחנו פשוט מנסים לעשות מה שאפשר כדי להציל את הילדים האומללים הללו. זה לא יאומן כמה מהר יכולה משפחה להגיע למצב כזה שהילדים ממש נמצאים על סף תהום, ואף אחד אינו יכול להאשים אותם או לומר שהחינוך שהם קיבלו לא היה טוב מספיק. זאת המציאות שדוחקת אותם לשם, והחובה מוטלת על כולנו לסייע להם, להציל אותם, להעניק להם את הכלים שיאפשרו להם להתמודד עם התקופה הנוראה הזאת בצורה הכי בריאה שאפשר, עם כמה שפחות נזקים".
