מרתק: כך גילו את המקום בו חגגו בני ישראל את כניסתם לארץ המובטחת

לפני מעט יותר מארבעים שנה, ארכיאולוג קיבוצניק, המאמין במדע ולא מחובר למצוות התורה, מגיע עם משלחת של חוקרים מאוניברסיטת חיפה, לערוך סקר בנחלת שבט מנשה – באזור השומרון.

זרטל עצמו, תיאר בהמשך, בתגובה לביקורת על הממצא המדהים שלו, את משמעות הסקר:

"הסקר הארכיאולוגי הוא אמצעי ראשון-במעלה לבדיקתם של תהליכים מרחביים. באמצעותו ממפים את היישובים הקדומים מכל התקופות וקושרים אותם – אם המחקר נעשה כהלכה – לגורמים אקולוגיים ונופיים: מים, קרקע, מסלע, דרכים ועוד. כך אפשר לבדוק תהליכי התיישבות ותהליכים אחרים כמו חורבן, כיבושים, השפעות זרות".

תוך כדי הסקר, החלו לגלות מראה בולט על ההר, בעל צורה מוזרה. בהמשך הבינו כי מדובר במתחם גדול וגנוז, ולפי התזה של גרטל – המזבח כוסה במכוון על מנת שלא יחללו אותו.

כאשר גילו במקום כלי חרס ועצמות של בעלי חיים, החלו לחפור במקום. התברר כי מדובר בחרסים המתוארכים לתקופה של ימות יהושע בן נון, המכונה בפי הארכיאולוגים "תקופת הברזל" – הימים בהם נכנסו לארץ.

עוד גילו לתדהמתם, כי כלל עצמות הבהמות שנמצאו במקום – מבהמות טהורות, המותרות לאכילה על פי ההלכה.

לפני שנעבור לתאר את ההוכחה של זרטל כי מדובר אכן במזבח שבנה יהושע במעמד הברכה והקללה, ושם חגגו בני ישראל את כניסתם לארץ המובטחת, שווה להתעכב רגע על המיקום.

תארו לעצמכם את המעמד ההמוני ביותר שראיתם בימי חייכם. עשרות אלפים מצטופפים במקום אחד. עכשיו תכפילו פי כמה.

כל היהודים שנכנסו לארץ, עם נשותיהם וילדיהם, אמורים לעמוד במקום אחד ולשמוע את הברכות והקללות. בסיור במקום, ניתן להבין גם היכן עמדו, ובהתאם לאקוסטיקה בשטח – גם כיצד שמעו הכל, בלי מערכות הגברה משוכללות.

המזבח נבנה בהר, כפי שהצטוו, ולא עליו או בתחתיתו. המיקום מאפשר לשמוע, כאשר מדברים בקול רם במיקום המזבח, לכל מלוא העמק – למרחק של מאות מטרים.

כעת, נעבור להסבר של זרטל, מדוע מדובר במזבח שבנה יהושע.

• המבנה העצום שגילה, נבנה מאבנים לא מסותתות.
• מבנה המזבח, מזכיר בצורתו את מזבח העולה שהיה במשכן.
• אל המזבח, עולים בכבש – שהתגלה בחפירות הארכיאולוגיות, ולא במדרגות.
• בגובה שליש המזבח, בנו 'סובב', כפי ההלכה היהודית, לאפשר מעבר כדי להזות את הדם.
• העצמות שנמצאו במקום – כולם של בהמות טהורות, ושל בהמות בגילאי שנה.
• העצמות חרוכות, ולא שרופות לחלוטין – מה שמתאים לקרבן ולא לשריפה אקראית שפרצה במקום.
• המזבח אותר מכוסה, בהתאם להוראת הנביאים בדורות מאוחרים יותר לגנוז את המזבחות. אילו היה מדובר במזבח כנעני, היו מנתצים אותו בהתאם להוראת התורה.
• בבורות ספיגה במקום, מצאו טיח – בהתאם לציווי של משה לסוד בסיד את האבנים עליהם כתבו את מצוות התורה.

בשל נימוקים אלו, והעובדה שמצא הוכחה ניצחת לקיומו של מזבח יהושע, הפך זרטל ממי שהאמין במדע – ובתאוריה שהכחישה את הנאמר בתורתנו הקדושה כי "אין הוכחות", למאמין באמיתות התנ"ך.

ואם חשבתם שאותם חוקרים שטענו כי "אין הוכחות", ישנו את עמדתם הטועה והמטעה בעקבות העובדה שיש הוכחות – תופתעו לגלות כי לא ההוכחות הם שהפריעו להם להאמין באמיתות התורה ח"ו, והם ממשיכים להתעקש.

הם פיתחו תאוריה חלופית. מדובר לדבריהם, במגדל שמירה של כפר נוודים, שנחרב ונבנה מחדש. איך זה מסתדר עם שלל העובדות, כמו העצמות של הבהמות הטהורות החרוכות מאש, הכבש, הסובב וכו'? אל תפריעו להוכחות לטעון כי אין הוכחות.

זרטל תקף את מי שכינה "מכחישי המקרא", והציג שורה ארוכה של הוכחות ארכיאולוגיות המתאימים לנכתב בתנ"ך, אותם ניסו חוקרים וארכיאולוגים אלו להסביר בנימוקים שונים ומשונים, ובלבד שלא ייאלצו להודות בטעותם, ובאמינות התורה הקדושה. (אנו כמובן לא זקוקים להוכחות על הנאמר בתורה, אך מדהים לגלות כי גם אלו שלא מאמינים בנימוק כי הם זקוקים לעובדות והוכחות, יעשו הכל כדי לפרשן בצורה מעוותת את ההוכחות הברורות שלפניהם).

נצטט ממאמרו של אדם זרטל עצמו, שכתב כך, בעקבות ההתעלמות של עולם הארכיאולוגיה הרשמי בישראל מממצאיו המדהימים והמרתקים: "ב-1991 אמר פרופ' לארי סטייגר מאוניברסיטת הרווארד: "אם עמד מזבח עולה על הר עיבל ההשפעה על מחקרינו היא מהפכנית. על כולנו (ארכיאולוגים מקראיים) לשוב לגן הילדים".

"סבורני כי דבריו של פרופ' סטייגר מצביעים על מהות הבעיה וסיבתה של ההתעלמות המכוונת מן העובדות. אם הדברים שגילינו עומדים וקיימים, כי אז יש צורך במהפיכה חשיבתית וקבלת עיקרו של המקרא כמקור היסטורי"/

"אם אינם עומדים – נא להתמודד, ואז דרושים נימוקים מדעיים שכנגד. שני דברים קשים מאוד בעולם מדעי הנתון בצבת של מוסכמות. כשבא מישהו לאחר כל אלה וטוען שאין למקרא בסיס היסטורי – אין לי אלא לצטט את דברי חז"ל: "הכל בידי שמים – חוץ מיראת שמים".

היכן נמצא הר גריזים?

זרטל סבר שפסוקי המקרא, המצוטטים להלן, מתייחסים למיקומו של המזבח ולפי פרשנותו את הכתוב בהם הם דורשים שהמזבח יימצא בקו ראייה עם הר גריזים, והיות ומהמזבח לא ניתן לראות את הר גריזים, הוא טען שזיהויו הנוכחי של הר גריזים שגוי, והוא תולדה של התיישבות השומרונים שם לאחר חורבן ממלכת ישראל.

לטענתו, מיקומו האמיתי של הר גריזים הוא הר כביר הנמצא מדרום מזרח להר עיבל – כיום, בנוי עליו היישוב אלון מורה.

מנגד, חוקרים דתיים אחרים סברו, בהתאם למופיע בפסוקי ספר יהושע, כי לא אמור להיות כל קשר בין מיקומו של המזבח בהר עיבל לבין הר גריזים, כך שהקושי שזרטל ניסה לענות עליו, כלל איננו קיים.

קשר העין בין ההרים הללו היה רק בעת הקראת הברכות והקללות, שכאמור, לא היו בהכרח באזור המזבח, אלא באזור אחר בהר, הצופה על הר גריזים.

כפי שהסברנו בחלק הראשון של המסע למזבח יהושע, כי הבדיקות עד לגילוי של זרטל התמקדו בחלק של הר עיבל אשר מול הר גריזים, כפי המקובל היום, אך ייתכן כי כולם ירדו ממקומותיהם, ועברו לחלק אחר של ההר.

בפרק הבא: מדוע הפלסטינים מנסים להשמיד את המקום, ולמה אין כמעט יהודים שמבקרים במקום ההיסטורי?

מסע מרתק: הגילוי של מזבח יהושע – ממעמד הברכה והקללה בכניסה לארץ