מחזה מצמרר ומרטיט בהלווייתו של השקדן מבני ברק, רבי אהרן ישראל זצ"ל, שנפטר בשבוע שעבר בגיל 53 והותיר אחריו אלמנה ועשרה יתומים, מתוכם שישה שעדיין לא התחתנו.
רבי אהרן היה לכאורה אברך כולל מן המניין, ולא החזיק במשרה רשמית כלשהי, אבל לימודיו נמשכו הרבה מעבר לשעות הלימוד בכולל האברכים, ופעילותו התפרסה הרבה מעבר לבין כותלי בית המדרש.
בהתמדה מופלאה היה לומד לילות שלמים, אבל הדבר לא הפריע לו למצוא זמן לכל בחור ישיבה שהיה במצוקה. הוא היה מעורב בשיבוצם של אלפי בחורים לאורך השנים, ומנע את התדרדרותם לרחוב.
במקרים רבים היה מנהל שיחות פרטניות עם הבחורים, תוהה על קנקנם, בודק מה מעיק עליהם מה גורם להם להיחלש בלימודים, ובהתאם לכך היה מתאים להם את הישיבה המתאימה לפי הלך רוחם.
את מחלתו קיבל באהבה ועם הייסורים התמודד עם חיוך של תודה, מתוך אמונה תמימה ויוקדת שאם כך רצתה ההשגחה העליונה, אות היא שזהו המצב הטוב והמתאים ביותר עבורו.
כדי לסייע לאלמנתו ויתומיו של הגאון רבי אהרן ישראל
לפני פטירתו ציווה על בניו ובנותיו שימשיכו את הדרך הזאת, של קבלת הייסורים באהבה ובביטחון מלא. "אני רוצה שתגידו מזמור לתודה בהלוויה שלי", אמר בחיוך. "צריכים להודות לקב"ה על כל דבר, גם על הרעה, ולעשות את זה כשם שמברכים על הטובה".
אחד השכנים שהיה בידידות גדולה עם רבי אהרן ישראל מוחה דמעה מעיניו כשהוא מדבר על המצב בבית.
"זאת משפחה מאוד מיוחדת", הוא אומר, "אין להם כלום, הם נשארו עם חובות כבדים, המשפחה הזאת מתמודדת עם עוני ומחסור כבר הרבה מאוד זמן, המחלה של האבא לא עשתה טוב לחשבון הבנק, בלשון המעטה, הם רעבים ללחם, ובהלוויה של האבא הם אומרים תודה.
"שאלתי אחד מהילדים בבית, על מה אתה אומר תודה? הוא השיב לי "אני מודה לקב"ה שהיה לי אבא עד עכשיו. יש כאלו שנולדו יתומים, אני זכיתי להכיר את אבא ולהתחנך על ברכיו, על כך אני אומר תודה מכל הלב. הקב"ה לא חייב לנו כלום, כל מה שהוא נותן, זה לפנים משורת הדין".
"יתומיו של האיש שהפקיר את עצמו עבור הילדים של כולנו, נותרו ללא אב", אומר אחד מהעוסקים במלאכת הקודש, "הם זקוקים לעזרתנו, וזאת ההזדמנות של כל אחד ואחד מאתנו להחזיר לו ולו במעט על כל אותן שעות, כל אותם לילות, ימים ושבועות, שהיה מקדיש כדי להציל עוד ועוד בני נוער מהתדרדרות אל הרחוב חלילה. אנחנו חייבים לו! אנחנו חייבים להחזיר להם".
כדי לסייע לאלמנתו ויתומיו של הגאון רבי אהרן ישראל
