באספה דחופה שכינס הגאון האדיר רבי חיים פינשטיין שליט"א למען חתנים וכלות יתומים, ריגש מרן עמוד התורה את הנוכחים ואמר:
"אין לשער ולתאר את הסבל והצער שהיתומים האלו עברו ועוברים, לכל הפחות שנעזור להם שהם יוכלו להיכנס לחופה, ולבנות בית בישראל בכבוד, לרפא קצת את הצער והסבל שלהם.
זה מצווה גדולה מאוד הכנסת כלה, ועוד הכנסת כלה של יתומים זה שכר עצום וכפול ומכופל פי כמה. ומן השמיים כל התורמים יזכו להתברך באורך ימים ושנים, נחת מכל יוצאי חלציהם, בבריאות, פרנסה ברווח והצלחה בכל מעשי ידיהם"
בסוף דבריו הוא גם הבטיח לנסוע לקבר בנימין הצדיק ולהעתיר בתפילה על התורמים, שיזכו לאריכות ימים:
"בס"ד בלי נדר ניסע לקבר בנימין הצדיק, שהיה ממונה על קופת הצדקה ופרנס אלמנה ושבעת בניה ולכן הוסיפו לו 22 שנה על חייו. שם נתפלל שבזכות זה כל התורמים יזכו לאריכות ימים ושנים, והיה מעשה הצדקה שלום וברכה וחסד בכל העניינים."
בין הסיפורים הקשים בלטה במיוחד כלה צעירה שסעדה את אביה החולה במשך תקופה ארוכה עד לפטירתו. הכלה מספרת כי אמא שלה נשארה תשושת נפש ועול הגידול של 8 אחים ואחיות נפל על כתפיה הצעירות:
" לפני כמה שנים גילו לאבא שלי גידול ממאיר במוח. הוא התאשפז בתל השומר והתחיל לעבור טיפולים.
מאותו יום ליוויתי את אבא לכל מקום, ראיתי אותו הולך ודועך, משיר את הזקן והדרת הפנים על מיטת האשפוז, הופך לסיעודי. מאוחר יותר העבירו אותנו לבית לוינשטיין, ידענו שזו התחנה האחרונה במסע הייסורים של אבא והבאנו את הילדים להיפרד.
אבא ברך אותי בחתן תלמיד חכם וביקש סליחה על כל הצער והטרחה שנגרם למשפחה. למחרת הוא נפטר, משאיר אותנו לבד. 9 ילדים ואמא שבורת נפש." היא כותבת.
החודש אני מתחתנת בעז"ה עם בחור מאחת הישיבות החשובות בבני ברק.
אמא לא מתפקדת, העול של הבית כולו עלי ואין לי אפשרות להתארגן לחתונה. אני ממש מתחננת, אנא תעזרו לי לגייס את הסכום המינימלי שצריך בשביל לשלם לאולם, לשמלת כלה ולכל ההוצאות שמסביב, תעזרו לי לבנות בית כמו שאבא רצה מתוך שמחה"
